דו"ח שנערך לאחרונה על ידי StartupBlink, ארגון בינלאומי בעל שם העוקב אחר האקוסיסטם (מערכת אקולוגית) של חברות סטארט-אפ גלובליות – מגלה תמונה עגומה של הסטארט-אפ בישראל בעקבות המהפכה המשפטית.

לפי הדו"ח, תל אביב זכתה בכבוד מפוקפק כמי שמובילה עם המספר הגבוה ביותר של חברות סטארט-אפ שעזבו את העיר. הממצאים חושפים כי אומת הסטארט-אפ ישראל כולה חווה הגירה המונית למקומות אחרים.
 

עוד ב-

סטארט-אפ ניישן חושף נתונים מדאיגים: כמה סטארטאפים העבירו כספים מישראל?

לכתבה המלאה

מערכת הדירוג המקיפה של Startup Blink מעריכה ערים על סמך שלושה פרמטרים מרכזיים: מספר הסטארטאפים, היקף ואיכות הפעילות העסקית שלהם, והסביבה והתשתית הכוללת התומכות בחדשנות. למרות שישראל מחזיקה במקום שלישי מכובד בדירוג המדינות - הדירוג העירוני משרטט תמונה פחות אופטימית, וממקם את תל אביב במקום העשירי בלבד. אי התאמה זו מיוחסת בחלקה לעובדה שהדירוג המדיני לוקח בחשבון את גודל האוכלוסיה, דבר שאינו חל על הדירוג העירוני.

הנתונים מדגישים שלמרות היקפו המרשים של אקוסיסטם הסטארט-אפים הישראלי, הוא חווה כיום ירידה, בעיקר בשל אקלים עסקי פחות נוח בהשוואה למתחרותיה העולמיות. בעוד שמדינות אחרות בעלות דירוגי תשתית וסביבה עסקית נמוכים יותר, כמו הודו וסין, נהנות מהשווקים העצומים שלהן, גודל השוק הקטן של ישראל מחמיר את ההשלכות של אתגרים אלו.

הדו"ח מצביע גם על מכשולים ומגבלות רגולטוריות בתשתיות מקומיות המעכבות את פעילות הסטארט-אפים בישראל, המשגשגים בזירה הבינלאומית. הפער ההולך ומתרחב בין איכות היזמים המקומיים לבין יישום המדיניות על ידי המגזר הציבורי הוא מגמה מדאיגה. יתרה מכך, עזיבת הטאלנטים, הן בדמות חברות והן באנשי מקצוע מיומנים, זינקה משמעותית. בריחת המוחות הזו, למרות שנמשכת כבר זמן מה, מתעצמת כעת בעקבות המהפכה המשפטית שיזמה הממשלה, שדוחפת אנשים מוכשרים לחפש הזדמנויות בחו"ל.

ההשלכות של יציאת הסטארט-אפים הזו עשויות להיות חמורות, ועלולות לגרום לאובדן של 30% עד 40% מהפיתוח המוביל בישראל בשנה וחצי הקרובות. נסיגה כזו תחזיר את התעשייה 20 שנה לאחור - נזק שעלול להתברר כבלתי הפיך.

מומחים ומנהיגים בתעשייה קוראים לממשלה להתערב ולנקוט צעדים כדי להפוך את המגמה המדאיגה הזו. אם לא תעשה זאת, עלולות להיות השלכות ארוכות טווח על מעמדה של ישראל כמרכז סטארט-אפים עולמי מוביל. יש צורך בפעולות מיידיות כדי לשמר כישרונות, ליצור סביבה עסקית תומכת יותר ולחזק את התשתית המקומית כדי למנוע שחיקה נוספת של מערכת הסטארט-אפ.

בעוד העולם צופה בהתפתחויות בסטארט-אפ ניישן, קובעי מדיניות ובעלי עניין חייבים להתאחד כדי להתמודד עם האתגרים ולהבטיח את השגשוג העתידי של הנוף החדשני של ישראל.