השוק

לקראת פתיחת המסחר: מי תזנק ב-10% ומה צפוי במדד המחירים?

מה יהיה ביום המסחר הראשון אחרי המלחמה ושחרור החטופים, מי המניה הדואלית שתזנק היום במסחר ולמה צופים הכלכלנים במדד המחירים של ספטמבר?

רוי שיינמן | 15/10/2025 7:50

הבורסה לניירות ערך בתל אביב (צילום shutterstock)

הבורסה בתל אביב פותחת הבוקר את יום המסחר הראשון מאז אחד הרגעים ההיסטוריים בתולדות המדינה - שחרורם של 20 חטופים חיים מעזה, והכרזה על סיום רשמי של המלחמה. מדובר ביום השקט הראשון מזה מעל שנתיים, שלא מלווה בקולות ירי או דאגה לגורלם של חטופים.

התחושות ברחוב הישראלי היו בימים האחרונים מהטובות בשנים האחרונות - שמחה, התרגשות, דמעות והקלה גדולה - אבל בבורסה הסנטימנט לא המשיך להתעצם כפי שאולי ציפו. למרות תחושת האופוריה, בתחילת השבוע השווקים נתנו אינדיקציה שהחגיגות עלולות להיות כבר מתומחרות.

ביום שני בבוקר היו שני אירועים מדיניים שעמדו על הפרק ונתפסו כהזדמנויות אדירות לחיזוק הסנטימנט: ההזמנה של נתניהו לפסגת השלום בשארם א-שייח', והביקור ההיסטורי של נשיא אינדונזיה בישראל. שני האירועים הללו היו נראים כמעט סגורים, והמשקיעים קיוו שיביאו עימם תקווה להרחבת הסכמי אברהם ולנרמול היחסים עם מדינות מפתח בעולם המוסלמי.

אבל שניהם לא קרו. טראמפ אמנם הגיע, וההופעה שלו בכנסת שודרה שוב ושוב, אך בלי הפסגה ובלי הביקור מאינדונזיה הסנטימנט נותר ברובו על רמתו הקודמת. עם זאת, סביר להניח שהמשקיעים יסתפקו בינתיים בסיום המלחמה, בחזרת החטופים ובאופק חדש של שגרה, ויחכו לראות מה יקרה הלאה.

התגובה הראשונה של השוק היא דווקא מכיוון המט"ח: השקל, שהתחזק בעוצמה בחודשים האחרונים, נחלש אתמול ושער הדולר קפץ ל-3.32 שקלים - לעומת פחות מ-3.28 שקלים בבוקר שלפני כן. מדובר באיתות אפשרי של מימושים מצד משקיעים שניצלו את ההייפ שלפני השחרור, או אינדיקציה לכך שהשוק מעריך שהשיא מאחורינו.

נזכיר כי מתחילת אפריל ועד יום שני, הדולר איבד יותר מ-10% מול השקל - מהלך חד שאולי הגיע כעת לסיומו, לפחות זמנית.

היום גם יתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש ספטמבר, כשהתחזיות מצביעות על ירידה קלה במדד, בין 0.1% ל-0.3%, לאחר העלייה של 0.7% באוגוסט. הירידה הצפויה נובעת מירידות עונתיות בסעיפים כמו הלבשה, נופש, טיסות ומבצעי חגים ברשתות המזון.

מאידך, סעיפים כמו שכר דירה, בריאות וריהוט צפויים להכביד מעט. במונחים שנתיים, האינפלציה צפויה לרדת ולהתבסס בטווח של 2.5%-2.7%, בתוך טווח היעד של בנק ישראל (1%-3%).

תחזיות האנליסטים לשנה הקרובה מדברות על אינפלציה שנתית של כ-2.1%-2.2%, מה שמחזק את הערכות כי ייתכן שבנק ישראל ייאלץ להתחיל להפחית ריבית לאחר חודשים ארוכים של היסוס בשל חוסר ודאות ביטחוני.

אמנם הנגיד הדגיש לאחרונה שביקושים חזקים מדי עלולים להקשות על הירידה באינפלציה, אך חזרת המילואימניקים לעבודה, התחזקות השקל ועלייה בהיצע הטיסות עשויים להטות את הכף לטובת צעד ראשון של הורדה - אולי כבר בהחלטה הקרובה בנובמבר, או אפילו לפני כן עם "החלטה שלא מן המניין", אפשרות שלפי יוני פנינג, האסטרטג הראשי של מזרחי טפחות, לא בלתי סבירה.

בארה"ב נרשמה אתמול מגמה מעורבת: מדד הנאסד"ק איבד 0.8%, ה-S&P 500 ירד 0.2%, ומנגד מדד דאו ג'ונס עלה ב-0.4%. הסיבה לירידות במגזר הטכנולוגי היא החרפה של מלחמת הסחר: סין הגיבה לצעדים החריפים של טראמפ - שהטיל מכסים של 100% על סחורות רבות והודיע על מגבלות ייצוא נוספות על תוכנה קריטית - במהלך שנתפס כמהלך דרמטי לפני הבחירות.

מניות השבבים חטפו מכה, ובראשן אנבידיה ואורקל שירדו, אך דווקא AMD בלטה לחיוב עם עלייה, לאחר שחברת אורקל הודיעה על הזמנה נוספת של עשרות אלפי שבבים - בהמשך לעסקת הענק שכבר בוצעה עם OpenAI.

בינתיים, עונת הדוחות בוול סטריט החלה באופן חיובי אך לא מלהיב. הבנקים הגדולים - ג'יי.פי מורגן, וולס פארגו, גולדמן זאקס וחברת האחזקות בלקרוק - דיווחו על רווחים נאים, בעיקר הודות לעסקאות מיזוגים ומסחר. JPM הציגה קפיצה של 25% בהכנסות ממסחר, וגולדמן זינקה עם גידול של 42% בעמלות בנקאות השקעות.

עם זאת, בבנקים מדגישים גם את הסיכונים: הצרכנים אמנם ממשיכים להוציא כסף, אבל העוצמה יורדת בהדרגה, והאי-ודאות הגיאופוליטית בשיאה. החשש: האינפלציה לא נרגעת, הריבית עוד עשויה להפתיע, והשווקים רגישים מאוד לתחזיות עתידיות.

המשקיעים מחכים כעת לדוחות של אמזון, אפל, מיקרוסופט ומטא - כולן ענקיות AI שמשקיעות מיליארדים בתשתיות ובפיתוח. השאלה היא האם ההשקעות האדירות הללו סוף סוף יתחילו להניב תוצאות או שמדובר בבועה שמתנפחת. כל נתון שיחמיץ את התחזיות בענן, במכירות או בהוצאות עלול להצית ירידות חדות.

בתל אביב, מניות הארביטראז' חוזרות עם פער חיובי של כ-1.1%. קמטק צפויה לפתוח בזינוק של כ-10%, טאואר ונובה צפויות לעלות בכ-4%, ואלביט עם עלייה של כ-3%.