השנה שמאחורינו הייתה אחת החזקות בהיסטוריה של הבורסה בתל אביב. מדדי ת"א 35 ות"א 125 עלו בכ-50%, ומדד ת"א 90 עלה ב-46%. מדד הבנקים טיפס בכ-60%, ומדד הביטוח התפוצץ בעלייה של כמעט 150%. אלה המספרים הטובים ביותר מאז 2009 - השנה שבה השווקים התאוששו ממשבר הסאב-פריים העולמי.

הנתונים האלו מרשימים במיוחד כשמציבים אותם על רקע המציאות הישראלית: המלחמה הארוכה והיקרה ביותר בתולדות המדינה, חיילי מילואים שנקראו לדגל לימים ארוכים, וחוסר וודאות ביטחונית מתמשכת. במקום לצנוח, הבורסה עשתה את ההיפך - והשאירה את רוב המשקיעים בעולם מאחור.

בהשוואה לשווקים הבינלאומיים, הפער ברור: מדד ה-S&P 500 האמריקאי עלה השנה ב-17%, והנאסד"ק ב-21%. נתונים טובים, אבל לא באזור של ישראל. וכשמוסיפים לתמונה את התחזקות השקל מול הדולר בכ-13% במהלך השנה, התשואה השקלית למשקיעים ישראלים שהשקיעו בארה"ב הייתה נמוכה משמעותית.

אז מה דחף את העליות האלה? התשובה מורכבת מכמה גורמים. ראשית, השוק הישראלי נהנה מכסף שהזרימה הממשלה לכלכלה כדי לממן את המלחמה - מאות מיליארדי שקלים. חלק גדול מהכסף הזה הגיע לכיסי האזרחים: אנשי מילואים שקיבלו שכר, מפונים שקיבלו פיצויים, עסקים שקיבלו סיוע. הכסף הזה זרם חזרה לכלכלה, לרשתות השיווק, לבתי העסק המקומיים - ובסופו של דבר, גם לבורסה.

שנית, ישראלים שלא יכלו לטוס לחו"ל בגלל צמצום בהיצע הטיסות השאירו את הכסף בארץ. הם קנו יותר בסופרמרקטים, תידלקו יותר בתחנות הדלק, הוציאו יותר על כרטיסי אשראי. החברות שנסחרות בבורסה נהנו מהצריכה המקומית המוגברת, והמשקיעים הבינו את זה.

שלישית, החברות הביטחוניות הישראליות חוו תקופת זוהר. עם המלחמה המקומית והמלחמה באוקראינה, מדינות רבות פנו לישראל כדי לרכוש מערכות נשק ומוצרים ביטחוניים. צבר ההזמנות זינק, ההכנסות עלו, והמשקיעים הבינו שזה לא אירוע חד-פעמי.

אבל אולי הגורם החשוב ביותר הוא ההשפעה של שני מגזרים: הבנקים וחברות הביטוח. הבנקים הפיקו רווחי ענק בזכות הריבית הגבוהה במשק. הם הרוויחו הן מההלוואות והן מהפיקדונות, והתוצאות העסקיות שלהם זינקו. הרווחים החריגים האלה אפילו גררו ביקורת ציבורית, והממשלה החליטה להטיל מס מיוחד על רווחי היתר של הבנקים.

חברות הביטוח, מצדן, הפכו כמעט להשקעה ממונפת על הבורסה הישראלית. הן מנהלות סכומים עצומים עבור הציבור - ורובם מושקעים במניות. כשהבורסה עולה בחדות, הן מרוויחות עוד יותר. המשקיעים הבינו את המנגנון הזה, והמניות עפו. אבל יש כאן גם סיכון: אם הבורסה תצנח, חברות הביטוח ייפגעו קשה. בשבוע שעבר, כשהשוק נפל ביום אחד, מניות הביטוח איבדו מיליארדי שקלים.

עוד נקודה מעניינת: המשקיעים הזרים חזרו לישראל. אחרי שב-2024 הם מכרו מניות בנטו, השנה הם סיימו עם רכישות נטו בהיקף של 4.3 מיליארד שקל, בעיקר בסקטורים הפיננסי והביטחוני. המשקיעים הישראלים, מצדם, הסתערו על הבורסה: הם רכשו מניות בהיקף של 13.7 מיליארד שקל. הם חיכו לסיום המלחמה כדי להיכנס, אבל ככל שהשוק המשיך לעלות, הם הבינו שהם מפספסים, ולבסוף הצטרפו למסע. באופן פרדוקסלי, הציפייה לעליות לאחר סיום המלחמה הביאה את העליות עוד לפני שהמלחמה הסתיימה.

סביר להניח ש-2026 תהיה שונה: פחות ישראלים יישארו בארץ כשקווי התעופה יחזרו לקדמותם, פחות כסף ממשלתי יזרום לכלכלה, ורווחי חברות רבות עשויים לחזור לממוצעים הרגילים. 

בנוסף, השבוע הבא מסמן שינוי היסטורי: הבורסה תעבור למתכונת מסחר חדשה של שני-שישי, במקום הימים המסורתיים של ראשון-חמישי. המהלך נועד לסנכרן את השוק הישראלי עם השווקים הבינלאומיים ולפתוח את הדלת להצטרפות למדד MSCI אירופה - מהלך שעשוי להביא איתו כספים פאסיביים גדולים. אבל השאלה היא האם ישראלים באמת יסחרו ביום שישי, שנתפס מסורתית כיום מנוחה.

עוד ב-

שינוי היסטורי בבורסה הישראלית: זה מה שצפוי ב-2026

לכתבה המלאה

2025 הייתה שנת חלומות למשקיעים בישראל, אבל הרף עבור 2026 גבוה. אחרי עליות כאלה, הציפיות  מנופחות, ומימוש רווחים הוא תרחיש סביר. המשקיעים שנהנו מהמסיבה צריכים לזכור: מה שעולה בחדות, יכול גם לרדת בחדות.