השוק
הכלכלנים הבכירים מזהירים: העולם מתקרב לשיא של המלחמה באיראן
בנק יוליוס בר בסקירה מקיפה מעדכן את התחזיות הכלכליות הגלובליות. האם העימות מתקרב לסיומו, ומה יהיו ההשלכות על מחירי הנפט והצמיחה העולמית ב-2026?
כלכלני הבנק לניהול העושר יוליוס בר, ערכו סקירה כלכלית, בה התייחסו למספר נושאים בה: האם אנו מתקרבים לשיא של המלחמה באיראן? הצמיחה הכלכלית: רוחות נגד הולכות ומתחזקות, אסטרטגיית הודו: עמידות על רקע תנודתיות גיאופוליטית, אלומיניום: הנזק כבר נגרם ומניות שווקים מתעוררים: התזה נותרת בעינה למרות המלחמה.
נורברט רוקר, ראש תחום כלכלה ומחקר דור הבא: "מתיחות עלתה מדרגה נוספת, על רקע חששות להסלמה בטווח הקצר במלחמה באיראן. עם שינוי הדינמיקה לכיוון משא ומתן והתמקמות לקראת הסכמות אפשריות, ייתכן כי אנו מתקרבים לשיא.
עם זאת, העימות הצבאי מתמשך יותר מהצפוי, וההשפעות הכלכליות האזוריות משמעותיות יותר. אנו מעדכנים את התרחישים, אך ממשיכים להחזיק בתרחיש הבסיס של זינוק חד אך קצר במחירי האנרגיה.המלחמה באיראן נכנסה לשבוע החמישי, והמתיחות שוב מתגברת. הדינמיקה משתנה, כאשר משא ומתן וסגירת עסקאות נכנסים למוקד. עם זאת, התגבור הצבאי של ארה"ב והצטרפות המורדים החות'ים לעימות מגבירים את החשש להסלמה נוספת.
במבט לאחור נרשמו מספר הפתעות: בצד ההסלמה – העימות הצבאי מתמשך יותר מהצפוי בתחילה. חלק ממדינות אסיה התגלו כפגיעות יותר מההערכות, וחוו מחסור בדלק כבר בשלבים מוקדמים.
בצד המרגיע – עד כה לא נרשמה פגיעה משמעותית בתשתיות אנרגיה, ומספר התקיפות נגד כלי שיט נותר נמוך מאוד. נתיבי אספקה חלופיים הורחבו במהירות, בעיקר יצוא סעודי דרך הים האדום. הסחר דרך מצר הורמוז מתחדש בהדרגה, כאשר יותר ויותר קונים אסייתים מוכנים להתקשר עם איראן בעסקאות כדי להבטיח את מעבר האוניות.
התזה המרכזית נותרת תקפה לעת עתה: המלחמה באיראן פועלת לפי דפוס גיאופוליטי מוכר – זינוק חד אך קצר במחירי האנרגיה. עם זאת, העימות הצבאי מתמשך יותר מהצפוי, והשלכותיו הכלכליות האזוריות משמעותיות יותר. בנוסף, ייתכן כי אנו קרובים לשיא העימות. המאמצים להשיג עמדת מיקוח טובה לקראת הסכמות עשויים להביא להסלמה נוספת בטווח הקצר ולעלייה במתיחות.
הממשל האמריקאי מודע לנטל שמטילים מחירי הנפט ולתגובות הפוליטיות, אך ייתכן שיהיה מוכן למתוח את הגבולות. הסלמה ממושכת יותר – וזעזוע מתמשך יותר במחירי האנרגיה – תדרוש שילוב של פגיעה משמעותית בתשתיות אנרגיה, הגבלות סחר מעבר למפרץ, או כאוס פוליטי רחב יותר, כולל שינוי משטר באיראן או קרע בין מדינות המפרץ, שיגרום להפרעות ממושכות יותר בסחר ובהיצע האנרגיה.
אנו מעדכנים את התרחישים: תרחיש מהיר וחד (מעל 70%): זינוק במחירי האנרגיה במהלך מרץ–אפריל, לשיא ברמות הנוכחיות או מעט מעליהן, ולאחר מכן התמתנות לפני הקיץ. שיבושי ההיצע מתחילים להירגע במהלך אפריל. הפגיעה הכלכלית מוגבלת אך בולטת אזורית באסיה, לצד הטיה ניצית מצד הבנקים המרכזיים.
תרחיש מתמשך וכאוטי (עד 25%): מחירי האנרגיה מזנקים מעבר לשיאים שנרשמו ומתמתנים באיטיות בהמשך השנה. השפעה כלכלית גלובלית מתמשכת, מדיניות מוניטרית ניצית וסנטימנט של הימנעות מסיכון בשווקים הפיננסיים. משבר נפט (פחות מ-5%): כדי לגרום למיתון ולשינוי חד בשווקים הפיננסיים, מחירי הנפט יצטרכו לעלות מעל 175 דולר לחבית למשך מספר חודשים".
דיוויד קול, הכלכלן הראשי: "המלחמה באיראן עוררה בתחילה חששות אינפלציוניים; כעת, הסיכונים לצמיחה הגלובלית הולכים ומתחדדים. תנאי המימון ההדוקים יותר – הנובעים מירידות בשוקי המניות, עליית תשואות ושינויים בציפיות הריבית – מכבידים במיוחד על ארה"ב ואירופה. גם סין ויפן מתחילות להרגיש את רוחות הנגד המתחזקות.
בתגובה הראשונית למלחמה, החשש המרכזי היה אינפלציה. חמישה שבועות לאחר מכן, הסיכונים לצמיחה הופכים לבולטים יותר. תגובות השווקים הפיננסיים ממלאות תפקיד מכריע בעיצוב התחזית הכלכלית. ירידות במחירי המניות, עליית תשואות האג"ח ושינוי בציפיות הריבית מובילים להידוק תנאים פיננסיים.
למרות שכל האזורים מתמודדים עם תנאי מימון הדוקים יותר, ההשפעה משמעותית יותר בארה"ב לעומת אירופה, בשל ההשפעה הגדולה של מחירי נכסים על הצריכה והתלות הגבוהה של הכלכלה בצריכה. במקביל, תשואות גבוהות יותר באיטליה ובצרפת ביחס לגרמניה מפעילות לחצים שונים על הצמיחה בתוך גוש האירו.
מטבע חזק יותר מוביל גם הוא להידוק תנאים פיננסיים, ותורם ללחצים בסין ולהתפתחויות מתונות יותר ביפן ובגוש האירו. אנו צופים כי תנאי המימון ההדוקים יכבידו על הצמיחה בארה"ב ברבעון השני של 2026, בעוד אירופה צפויה להתמודד עם רוחות נגד חזקות יותר מצד הידרדרות בסנטימנט הצרכנים והעסקים.
סקר ראשוני של אמון הצרכנים בגרמניה מצביע על כך שעליית מחירי האנרגיה פוגעת בביטחון הצרכני. רכיב הציפיות במדד ifo – המדד המרכזי לסנטימנט עסקי – הפך שלילי במרץ, בעוד הערכת המצב הנוכחי נותרה יציבה יחסית. מדדי PMI ראשוניים מאשרים תמונה זו: השיפור נובע בעיקר מזמני אספקה ארוכים יותר, בעוד ההזמנות החדשות ירדו.
מארק מת'יוס, ראש מחקר אסיה: "האופוריה הראשונית סביב הסכם הסחר בין הודו לארה"ב נדחקה הצידה בעקבות המלחמה באיראן, שהובילה לעליית מחיר הנפט מסוג ברנט לרמה של 115 דולר לחבית. מניות החברות הגדולות בהודו נסחרות כעת במרחק של כ-2% בלבד מהממוצע הנע האקספוננציאלי ל-200 שבועות, ורמות התמחור נראות אטרקטיביות. בהתאם לכך, אנו שומרים על המלצת משקל יתר, ורואים בתנודתיות הנוכחית נקודת כניסה אטרקטיבית למשקיעים לטווח הארוך.
המלחמה באיראן הובילה למעבר חד לסביבת "בריחה מסיכון" בשוק המניות ההודי, כאשר משקיעים זרים משכו סכום של 1,114 מיליארד רופי (כ-12.8 מיליארד דולר) נכון ל-27 במרץ 2026 – היציאה החודשית הגדולה ביותר מאז אוקטובר 2024. כתוצאה מכך, הרופי נחלש בכ-4.2% מאז תחילת העימות. עם זאת, ההשפעה התמתנה בזכות רכישות משמעותיות מצד משקיעים מוסדיים מקומיים, בהיקף של 1,280 מיליארד רופי במהלך החודש.
המעבר לתרחיש עולמי "מתמשך וכאוטי" נושא השלכות כמותיות ישירות על הודו. היסטורית, כל עלייה של 10% במחירי הנפט הגולמי מרחיבה את הגירעון בחשבון השוטף בכ-40 נקודות בסיס ומוסיפה כ-50 נקודות בסיס לאינפלציית המחירים לצרכן. בתרחיש קיצון של "משבר נפט", חלק מההערכות מצביעות על פגיעה של עד 110 נקודות בסיס בתוצר, אשר עשויה להאט את הצמיחה בשנת 2026 לרמה של כ-5.9%.
עם זאת, השפעות אלו מתממשות במלואן רק אם מחירי הנפט נותרים גבוהים לאורך זמן. אם המחירים יתמתנו לכיוון 80 דולר לחבית במהלך החודשים הקרובים, ייתכן שהחששות המיידיים יתבררו כמוגזמים.
הודו נכנסת לתקופה זו עם כרית ביטחון משמעותית בדמות יתרות מט"ח בהיקף של 698.4 מיליארד דולר, וכן גירעון חשבון שוטף מתון של 1.3% מהתמ"ג (ברבעון השלישי של שנת הכספים המסתיימת במרץ 2026).
במקביל, מניות החברות הגדולות בהודו נסחרות במכפיל רווח עתידי של 17.3, מתחת לממוצע ההיסטורי של 10 השנים האחרונות (18.6). התאמת התמחור הזו, יחד עם תחזית לצמיחה שנתית ברווחים של 14.6% עד לשנת הכספים המסתיימת במרץ 2028, מספקת מרווח ביטחון למשקיעים.
מבחינה טכנית, המדד נמצא מעט מעל הממוצע הנע האקספוננציאלי ל-200 שבועות – רמה שלא נבחנה מזה שש שנים. היסטורית, מצב זה הקדים תשואות של כ-35% בממוצע על פני 12 חודשים.
אנו מעדיפים מניות גדולות ואיכותיות על פני מניות בינוניות. ההעדפות הסקטוריאליות המרכזיות שלנו נותרות: פיננסים (בשל תמחור אטרקטיבי), צריכה, טכנולוגיית מידע וסקטורים מוכווני יצוא (הנהנים מרופי חלש יותר ומירידה בשיעור המכס האמריקאי ל-18%)".
קרסטן מאנק, ראש תחום מחקר דור הבא: "מחירי האלומיניום עלו מחדש לאחר פגיעות רחפנים בשני מתקני התכה באזור המפרץ, אשר יחד מהווים כ-50% מכושר הייצור האזורי. בעוד שהיקף הנזק אינו ברור בשלב זה, תגובת השוק המתונה אינה מצביעה על פגיעה מתמשכת – תרחיש שהיה נחשב לתרחיש קיצון. נזקים מוגבלים יותר עשויים להתאזן באמצעות מלאים קיימים, ולכן הסבת נתיבי הסחר חשובה יותר לשוק, שכן היא מפחיתה סיכוני היצע. אנו שומרים על המלצה ניטרלית לאלומיניום, אך צופים כי התנודתיות תישאר גבוהה.
לאחר זינוק בתחילת המלחמה באיראן, מחירי האלומיניום מחקו את רוב העליות, כאשר יצרנים באזור המפרץ הצליחו להסיט את נתיבי הסחר. השוק שינה כיוון ביום שני בעקבות דיווחים על נזקים משימוש ברחפנים בשני מתקני התכה באזור. המחירים זינקו בשעות הבוקר בשיעור של עד 6%, אך סיימו את היום בעלייה של פחות מ-3%.
עד כה, היקף הנזק בשני האתרים אינו ידוע. יחד הם אחראים לכמחצית מכושר הייצור הכולל באזור המפרץ. מאחר שמדובר במתקנים תעשייתיים גדולים, טווח הנזקים האפשריים רחב – החל מפגיעה זניחה בייצור ועד להשבתה בלתי מבוקרת של המתקן בעקבות אובדן אספקת חשמל. התרחיש האחרון נחשב לתרחיש קיצון, שכן הוא עלול להוביל לקיפאון האלקטרוליט ולנזק חמור ומתמשך למתקן.
בהתבסס על תגובת השוק המתונה ועל כך שהחברות לא רמזו לכיוון זה, נראה כי תרחיש זה אינו סביר בשלב זה. נזקים בהיקף קטן יותר אינם צפויים לשנות באופן משמעותי את מצב ההיצע, שכן היצרנים צברו מלאים במהלך השבועות האחרונים.
במצב כזה, הסבת נתיבי הסחר – הן של חומרי גלם מיובאים והן של מתכת ראשונית ומוצרים מיוצאים – הופכת לגורם משמעותי יותר עבור השוק, שכן היא מפחיתה את סיכוני ההיצע. לפני התקיפה בסוף השבוע, הערכנו כי כ-70%–80% מהייצור האזורי ניתן להסבה לנתיבי סחר חלופיים. הערכה זו אינה כוללת ייצור שצומצם כבר בשבוע הראשון למלחמה בבחריין, וכן את כלל הייצור בקטאר, שלא נראה כי יש לו חלופות.
אנו ממשיכים להחזיק בגישה ניטרלית לאלומיניום, אך מצפים כי התנודתיות תישאר גבוהה. בעוד שהדגשנו בעבר את הסיכון לפגיעה במתקני התכה או בתשתיות, האירועים בסוף השבוע מדגישים כי יש להתייחס לסיכון זה ברצינות רבה יותר".
ננאד דיניץ', מחקר אסטרטגיית מניות: "למרות העלייה בסיכונים המאקרו-כלכליים הנובעים מעליית מחירי האנרגיה והידוק התנאים הפיננסיים, לא נרשמה הידרדרות ביסודות של מניות השווקים המתעוררים. אנו שומרים על המלצת משקל יתר, על רקע ציפיות לצמיחת רווחים, תחזית לדולר חלש יותר ותמיכה מבנית ממחזור השקעות המונע על ידי בינה מלאכותית.
מניות השווקים המתעוררים הפגינו עמידות ניכרת מאז פרוץ המלחמה באיראן. למרות יציאת הון מצטברת של 66 מיליארד דולר ממניות שווקים מתעוררים (ללא סין), מדד MSCI EM פיגר אחרי MSCI World ב-250 נקודות בסיס בלבד במרץ (ירידה של 10.6% לעומת 8.1% בדולרים), ואף הציג ביצועים טובים יותר ממדדי SMI (ירידה של 12.4%) ו-STOXX 600 (ירידה של 11.2%)
הירידה הצפויה לפי רגישות השוק (בטא) הייתה אמורה להיות חדה יותר, מה שמעיד כי עיקר ההתאמה עד כה נובע מסנטימנט ולא מהרעה בנתונים הפונדמנטליים. עדכוני תחזיות הרווח נותרו יציבים עד חיוביים במעט מאז תחילת המלחמה, מה שמצביע על כך שההשפעה הישירה על רווחיות החברות טרם באה לידי ביטוי. ערוצי ההשפעה המרכזיים היו דרך עליית מחירי האנרגיה והידוק התנאים הפיננסיים.
בהסתכלות קדימה, אנו שומרים על המלצת משקל יתר למניות שווקים מתעוררים ביחס לשווקים מפותחים. תרחיש הבסיס של הכלכלנים שלנו (הסתברות של 70%) מניח כי מחירי הנפט יגיעו לשיא סביב 110 דולר לחבית, עם השפעה מאקרו-כלכלית מוגבלת, בין היתר על רקע ירידה בעוצמת התקיפות האיראניות ביחס לשבוע הראשון.
סביבה זו ממשיכה לתמוך בנכסי סיכון בחודשים הקרובים. התזה החיובית שהובילה לשדרוג מניות השווקים המתעוררים ב-2025 נותרת בעינה: ראשית, אנו ממשיכים לצפות לצמיחה משמעותית ברווחים בשנת 2026 בכל אזורי השווקים המתעוררים, ללא סימנים לעדכונים שליליים בשווקים המרכזיים.
עוד ב-
שנית, צוות הכלכלנים צופה היחלשות של הדולר בכ-8% מהרמות הנוכחיות, לצד שתי הפחתות ריבית של הפד השנה (25 נקודות בסיס כל אחת). שלישית, אנו מזהים פוטנציאל עלייה נוסף הנובע ממחזור השקעות גלובלי המונע על ידי בינה מלאכותית, כאשר השווקים האסייתיים משולבים עמוק בשרשרת האספקה".
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(0):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
