השוק

הזינוק המטורף בבורסה: 5 החברות שהיממו את כולם ברבעון

כמה מניות יותר מהכפילו את עצמן במהלך הרבעון הראשון של 2026. לחלקן יש עסקאות אמיתיות מאחוריהן - ולחלקן בעיקר יש יחסי ציבור טובים. כיצד מבדילים בין ההזדמנות לבין בועה?
רוי שיינמן | 
הבורסה לניירות ערך בתל אביב (צילום shutterstock)
אם הייתם מחפשים את הסיפור הגדול בבורסה הישראלית ברבעון הראשון של 2026, הוא לא היה בבנקים הגדולים ולא בחברות הביטוח. הוא היה בחמש מניות קטנות יחסית שהכו את כולן – וחלקן הפכו לסיפור אזהרה תוך ימים.
חמש המניות החזקות ביותר מתחילת השנה הן אירודרום (894%), סטארק פאוור (לשעבר אקופיה או א.א.א.מ.א-ש) (594%), סילבר קסטל (247%), טונדו סמארט (199%) והדסית ביו (143%). שווי השוק שלהן נע בין 8 ל-277 מיליון שקל - מה שמדגיש שמדובר בחברות קטנות, שבהן גיוס בודד או הודעה אחת יכולים להזיז את המחיר בעשרות אחוזים.
אירודרום הייתה הכוכבת הבולטת של הרבעון - אבל גם הדוגמה המובהקת לסיכון שבמניות כאלה. חברת הכטב"מים, שנסחרה בשפל בשווי של 25 מיליון שקל בלבד, זינקה ביותר מ-1,300% תוך חודשים – ואז, ביום אחד, נחתכה בכמעט חצי.
מה דחף אותה למעלה? לא עסקאות גדולות, לא רווחים. בעיקר שמות: גיוס הון ממשקיעים מוכרים, כניסת IBI, ולאחר מכן יוסי כהן, ראש המוסד לשעבר. כל שם בדיווח לבורסה הוסיף גל נוסף של קונים קמעונאיים שחששו לפספס.
הבעיה: לפני הקריסה עמד שווי השוק שלה על קרוב ל-900 מיליון שקל - לחברה עם הכנסות מזעריות ובלי רווחים. הנוסחה הזו, של שמות גדולים ובאז תקשורתי בלי ביצועים תואמים, כבר נראתה פעמים רבות בבורסה בעבר. מי שנכנס מוקדם עשה רווח גדול. מי שנכנס אחרי הכותרות - ספג את הירידה.
שונה בתכלית היא סטארק פאוור, חברת האנרגיה ודאטה סנטרס שגייסה לאחרונה 215 מיליון שקל ממשקיעים מוסדיים מהשורה הראשונה - הראל, הפניקס, מור ועוד. מאחוריה עומדים בכירי ענף האנרגיה הישראלי לשעבר, ביניהם נדב טנא ושחר גרשון מאנלייט ונופר אנרגיה.
הזינוק של 594% מתחילת השנה מגיע על רקע ביקוש עולמי אדיר לתשתיות אנרגיה לחוות שרתים בארה"ב - אחד מהתחומים החמים ביותר בשווקים הגלובליים כיום. כאן יש נכסים אמיתיים, קשרים אמיתיים ותוכנית עסקית שגובתה בכסף מוסדי. הסיכון: הביצוע בשטח עדיין לפנינו.
טונדו סמארט, שמפתחת טכנולוגיות לניהול תשתיות עירוניות וביטחוניות, זינקה 199% בעיקר בעקבות פרויקט עם משרד הביטחון ורכישת מניות בהיקף 17 מיליון שקל על ידי קבוצת ג'רוזלם פוסט של אלי עזור. גם כאן יש פעילות אמיתית - אבל החברה עדיין מפסידה כסף, והשאלה אם הביצועים יצדיקו את השווי תיענה רק בדוחות הבאים.
סילבר קסטל, חברת הקריפטו שנסחרה בשווי של 2.5 מיליון שקל בלבד לפני ש-IBI רכשה 75% ממנה, קפצה 247%. ההימור של IBI פשוט: היא מאמינה שיכולת ההפצה שלה תהפוך מוצרי קריפטו לנגישים יותר למשקיע הישראלי. זה עשוי להצליח - אבל גם להצטרף לרשימת הרעיונות הטובים שהגיעו בזמן הלא נכון.
כשמניה עולה מאות אחוזים תוך חודשים, קל להרגיש שפספסתם את הרכבת. אבל הנתון שחשוב לא פחות מהזינוק הוא השווי הנוכחי ביחס לעסק שמאחוריו. חלק מהחברות ברשימה הזו סיפקו ערך אמיתי למשקיעים שנכנסו מוקדם. חלקן - בעיקר אירודרום - מציגות זינוק שמתבסס כמעט כולו על ציפיות ויחסי ציבור. ההבדל בין השניים אינו תמיד ברור בזמן אמת, אך בדיעבד הוא תמיד מובן לחלוטין.
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה