מזה כשנתיים נדמה שהעולם אינו מפסיק לדבר על בינה מלאכותית. כמעט כל דיון עוסק במודל החדש, באפליקציה הבאה או בשאלה איזו חברה תנצח במרוץ. אלא שבזמן שהזרקורים מופנים אל התוכנה, מהפכת ההשקעות האמיתית מתרחשת במקום אחר לחלוטין.

ניר ישעיה, מנכ"ל אדמונד דה רוטשילד ישראל, מסביר איך הכסף הגדול כבר אינו זורם אל הצ'אטבוטים. הוא זורם אל התשתיות שמאפשרות להם להתקיים: זו תופעה שחזרה כמעט בכל מהפכה טכנולוגית גדולה. בתקופת האינטרנט עיקר תשומת הלב הופנתה לאתרים ולחברות הדוט-קום, אך מי שבנו את הערך לאורך זמן היו דווקא ספקיות התקשורת, מרכזי הנתונים ותשתיות הענן. גם מהפכת הסמארטפונים לא הוכרעה על ידי המכשירים עצמם, אלא על ידי מי שבנו את מערכות ההפעלה, הענן ושרשרת הייצור.

גם הפעם נדמה שהשוק מתמקד בשאלה הלא נכונה. השאלה איננה מי יפתח את מודל הבינה המלאכותית המתקדם ביותר. השאלה היא מי יספק את כוח המחשוב שיאפשר לכל אותם מודלים לפעול, בכל רגע, עבור מאות מיליוני משתמשים ברחבי העולם.

זו גם הסיבה לכך שענקיות טכנולוגיה כמו מיקרוסופט, אמזון, גוגל, מטא ואורקל משקיעות השנה סכומים חסרי תקדים בתשתיות מחשוב. לא מדובר בעוד מחזור השקעות רגיל. מדובר בהקמת שכבת התשתית שעליה תיבנה הכלכלה הדיגיטלית של העשור הבא.

השינוי הזה כבר ניכר בנתונים. תעשיית השבבים צפויה להגיע להכנסות של טריליון דולר מוקדם משמעותית מהתחזיות המקוריות. הביקוש למעבדים מתקדמים, לזיכרונות, לציוד ייצור שבבים ולמרכזי נתונים ממשיך לעלות בקצב מהיר, משום שכל שירות מבוסס בינה מלאכותית צורך משאבי מחשוב עצומים.

אך השינוי המשמעותי ביותר עדיין לפנינו. עד כה עיקר כוח המחשוב הוקדש לאימון מודלי AI, תהליך יקר אך חד-פעמי יחסית. כעת מתחיל השלב הבא: Inference - כל פעולה שמבצע מודל בינה מלאכותית עבור המשתמשים. כל שאלה ל-Chat GPT, כל תמונה שנוצרת, כל סוכן AI שמבצע משימה, דורשים קודם כל כוח מחשוב בזמן אמת.

המשמעות הכלכלית ברורה. הביקוש כבר אינו מחזורי אלא רציף. לא מדובר עוד בהקמת תשתית חד-פעמית, אלא במערכת שתידרש לפעול ללא הפסקה, בהיקפים שרק ילכו ויגדלו.

מכאן גם נובעת הטעות בהשוואה החוזרת לבועת הדוט-קום. בועות פיננסיות מאופיינות בכך שהכסף מקדים בהרבה את הביקוש האמיתי. במקרה של הבינה המלאכותית, התמונה מורכבת יותר. ההשקעות אמנם עצומות, אך הן מגובות בביקוש ממשי לתשתיות מחשוב, אנרגיה, שבבים ורוחבי פס, משאבים שהפכו לצוואר הבקבוק של הכלכלה החדשה. אין פירוש הדבר שהסיכון נעלם. להיפך. ככל שהשקעות ההון של ענקיות הטכנולוגיה ממשיכות לגדול, כך גדלה גם החשיבות של היכולת להפיק מהן תשואה כלכלית. בשנים הקרובות השוק צפוי לבחון פחות את איכותם של מודלי הבינה המלאכותית החדשים, ויותר את השאלה האם מאות מיליארדי הדולרים המושקעים בתשתיות אכן יתורגמו לרווחיות בת-קיימא.

גם עבור ישראל מדובר בהזדמנות אסטרטגית. לאורך השנים בנתה ישראל יתרון עולמי בתחומי התוכנה והסייבר. כעת נפתח חלון הזדמנויות משמעותי גם בתחומי השבבים, המחשוב עתיר הביצועים, הסייבר, התקשורת והטכנולוגיות התומכות בתשתיות AI. אלה התחומים שבהם צפוי להיווצר חלק משמעותי מהערך בעשור הקרוב.

בסופו של דבר, בכל מהפכה טכנולוגית מתברר שהמנצחים אינם תמיד מי שמייצרים את המוצר שמושך את תשומת הלב, אלא מי שבונים את התשתית שעליה כל השוק נשען. גם מהפכת הבינה המלאכותית הולכת ומתבררת כמהפכה של תשתיות. מי שיבינו זאת מוקדם, עשויים לגלות שהערך הגדול ביותר אינו נמצא בחזית, אלא עמוק מתחתיה.

אדמונד דה רוטשילד ישראל פועלת כזרוע המקומית של המוסד הפיננסי הבינלאומי, שמטהו בז'נבה ובראשו עומדת הבנקאית הברונית אריאן דה רוטשילד. נכון לסוף 2025, בנק אדמונד דה רוטשילד מנהל נכסים בשווי של 198 מיליארד פרנקים שוויצרים עם יחס כושר פירעון של 19.1% (לעומת יחס של 10-12% בלבד של הבנקים בישראל), עם עודף של יותר מ-420 מיליון פרנקים שוויצרים בהון העצמי ועודף נזיל של יותר מ-2.9 מיליארד פרנקים שוויצרים לטווח הקצר.

עוד ב-

ענקית ההייטק מתרחבת בישראל: מגדילה את כוח האדם ב-15%

לכתבה המלאה

הבנק פועל ב-33 מרכזים ב-16 מדינות ברחבי הגלובוס ומעסיק מעל 2,800 עובדים, כ-30 מהם בישראל. בימים אלה מציינת שושלת רוטשילד 150 שנים של פעילות פילנתרופית משמעותית, בין השאר לקידום ההשכלה הגבוהה וצמצום פערים בחברה הישראלית.