לקראת הבחירות לכנסת ה-26, שאלת המדיניות הכלכלית ויוקר המחיה - ניצבת בראש סדר העדיפויות של האזרחים. אלא שבמציאות של הוצאות ביטחון אדירות ושנה שבה הגירעון נותר מעל ל-4% תוצר, בדיקת הבטחות הפוליטיקאים מגלה תמונה עגומה: רוב המפלגות כלל לא טרחו להציג תוכנית כלכלית סדורה, ואלו שכן - מפזרות צ'קים והבטחות ענק ללא אומדן תקציבי מלא או מקורות מימון מובהקים ליישומן.

הקואליציה שותקת: הליכוד והחרדים ללא מצע, פייגלין מתכנן זעזוע בשוק החופשי. בגוש הקואליציה המכהנת המצב פשוט וברור: הליכוד, ש"ס, יהדות התורה ועוצמה יהודית בראשות איתמר בן גביר, מתמודדות במערכת הבחירות הנוכחית מבלי שפרסמו מצע כלכלי סדור לציבור.

בגזרת הציונות הדתית, שר האוצר בצלאל סמוטריץ', שרץ בבלוק טכני משותף יחד עם מפלגת "זהות" בראשות משה פייגלין, מסתמך בעיקר על הישגיו בארבע השנים האחרונות ואינו מציג מצע כלכלי עצמאי.

זהות (משה פייגלין): מציגה מצע ליברטריאני מובהק הדוגל בשוק חופשי קיצוני וצמצום דרמטי של מעורבות המדינה במשק, תחת התפיסה שהחירות הכלכלית היא מפתח לשפע והורדת יוקר המחיה. במוקד המצע עומדת מהפכת נדל"ן הכוללת את פירוק רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), חלוקת קרקעות המדינה בהגרלה לאזרחים לבנייה חופשית, וביטול ועדות התכנון ומסי הנדל"ן (כולל מס רכישה).

להורדת יוקר המחיה מציעה המפלגה ביטול גורף של מכסים, פתיחה מלאה של השוק לייבוא והסרת תקנים ייחודיים ומונופולים, לצד מעבר למערכת של "מס שטוח" ונמוך, הפחתת מס חברות, קיצוץ חד ברגולציה וברישוי העסקי, וצמצום משרדי הממשלה. בתחומים החברתיים דוגלת זהות בנסיגה ממסדית כמעט מוחלטת: מעבר לשיטת השוברים בחינוך, ביטול סובסידיות ממשלתיות לתחבורה הציבורית, הפרטת בתי חולים וצמצום ניכר של הביטוח הלאומי לטובת ביטוחים בשוק הפרטי.

בצד השני של המפה, רשימות האופוזיציה מציגות תוכניות ויעדים, אך נוטות "לשכוח" את תג המחיר המלא של ההבטחות וכיצד יאזנו את ההוצאות.

ישראל ביתנו (אביגדור ליברמן): מציגה את התוכנית המפורטת ביותר תוך הצבת "גוש המשרתים והעובדים" במוקד, עם דרישה לקביעת תקציב הביטחון על כ-8% מהתוצר (תוספת של כ-25 מיליארד ש"ח בשנה), לצד תוספת 3 מיליארד ש"ח למשטרה, מיליארדים לפיתוח AI ומעבדות לאומיות, ומתן משכנתאות של עד 90% לזוגות צעירים משרתים.

בתחום יוקר המחיה והרווחה קוראת המפלגה להסרת מכסים ומונופולים ביבוא, העלאת קצבאות השלמת הכנסה לקשישים בכ-20%, הסדרת הביטוח הסיעודי הממלכתי ומיסוי תחום הקריפטו. את המימון למהלכים אלה מתכנן ליברמן לגייס מביטול מוחלט של הכספים הקואליציוניים (כ-5.7 מיליארד ש"ח), קיצוץ חד בתקציבים ובסובסידיות למגזר החרדי, התניית הטבות וארנונה במיצוי כושר השתכרות, וייעול המגזר הציבורי - אם כי המצע אינו כולל אומדן תקציבי מלא שיאזן בין כלל ההוצאות למקורות ההכנסה.

"ביחד" (נפתלי בנט ויאיר לפיד): המפלגה שמה דגש על פירוק הריכוזיות בשוק המזון והגדלת גמלת הסיעוד. אולם, הבשורה הכלכלית הגדולה שלה נמצאת בתחום הדיור: המפלגה מבטיחה מענק חסר תקדים של 1,000,000 שקלים לרכישת דירה למילואימניקים פעילים, קיצור הליכי התחדשות עירונית, ובניית 100 אלף דירות להשכרה ארוכת טווח (כאשר 40% מהן מסובסדות). כמו כן, מציעה הרשימה להצמיד את קצבאות הזקנה לשכר הממוצע ולהכפיל אותן עבור קשישים עניים - הכול ללא פירוט מקורות מימון מדויקים.

"ישר!" (גדי איזנקוט): מציגה תוכנית כלכלית ממלכתית-ליברלית הפועלת תחת העיקרון "מי שמשרת ועובד - מתועדף ומתוגמל". במוקד המצע: התניית הנחות בארנונה, סובסידיות וקצבאות במצב סוציו-אקונומי ובמיצוי כושר השתכרות בלבד (ללא שיוך מגזרי), לצד שינוי מדרגות המס ונקודות הזיכוי לטובת משרתי המילואים והסדיר.

המפלגה מתחייבת להפחית את מס ההכנסה לעובדים - צעד שימומן באמצעות מאבק טכנולוגי חסר פשרות בהון השחור, מיסוי מוצרים בעלי השפעות שליליות (כגון כלים חד-פעמיים ומשקאות ממותקים), וסגירת משרדי ממשלה מיותרים. בתחום יוקר המחיה והמשק קוראת הרשימה להסרת מכסים וביטול תקנים ייחודיים לפתיחת ייבוא מקביל, פירוק קבוצות ריכוז ומונופולים בענף המזון, בלימת הפרוטקשן, השקעות עתק בתשתיות בפריפריה והקמת רשות תכנון לאומית - הגם שבדומה למרבית המצעים, התוכנית מציבה יעדי ענק ללא תחשיב תקציבי מלא או לוח זמנים מפורט לאיזון ההוצאות.

הדמוקרטים (יאיר גולן): מציגים תוכנית עבודה כלכלית-חברתית בעלת אוריינטציה סוציאל-דמוקרטית מובהקת. במוקד: פירוק מונופולים בשוק המזון, התרופות והאנרגיה, לצד הרחבת הפיקוח על המחירים והוזלת התחבורה הציבורית. בתחום הדיור דורשת המפלגה התערבות ישירה של המדינה באמצעות בנייה תקציבית ופיתוח מאסיבי של דיור בר-השגה והשכרה ארוכת טווח. בנוסף, המצע כולל קיצור של שבוע העבודה, הוספת ימי חופשה לעובדים והחלת ביטוח סיעודי ממלכתי מקיף - אולם בדומה למפלגות אחרות במרכז-שמאל, המצע מתמקד בהצבת יעדים חברתיים רחבים ואינו מציג תג מחיר כולל או מקורות תקציביים מלאים ליישומם.

עוד ב-

קרן המטבע מקפיצה את התחזית: מה זה אומר על יוקר המחיה בישראל?

לכתבה המלאה

לבסוף יש לנו גם את המילואימניקים והכלכלית של יועז הנדל וירון זליכה שלא התייבו לגוש מסויים: מציגים תוכנית אגרסיבית לפירוק הריכוזיות. במוקד: ריסוק מחירי הדיור לרמה של 120 משכורות (לעומת כ-170 כיום). זליכה מתכנן טלטלה במערכת המס הכוללת חיתוך הדרגתי של המע"מ ל-12%, הפחתת מס חברות ומס שולי ל-40%, לצד הענקת רשת ביטחון לעצמאים. במערכת הבנקאית מציעה המפלגה להקים בנק חדש בניהול זר ולחייב את הבנקים הקיימים בתשלום ריבית על זכות בעו"ש. עוד על הכוונת: הפרטת הכשרות, פירוק מועצות הייצור החקלאיות, שבירת מונופול יבואני הרכב והקפאת צבירת הפנסיה התקציבית במגזר הציבורי.