השוק

אחרי שגייס 45 מיליון דולר: הסטארטאפ הישראלי שקרס נמכר בגרושים

חברת קורטיגו, שגייסה עשרות מיליוני דולרים ממשקיעים בהם אמזון ולנובו, קרסה בחובות, לא הצליחה לאתר רוכש וכעת היא נמכרת סופית לחברה יפנית תמורת מאות אלפי דולרים בלבד

עקבו אחרינו בגוגל

מערכת ice | 1/11/2026 10:31

קורטיגו, חברת ההייטק הישראלית, שגייסה עשרות מיליוני דולרים ממשקיעים ובהם אמזון, קוואלקום ולנובו, קרסה לאחר שלקוחה גרמנית מרכזית הפסיקה בפועל להזמין ממנה מוצרים. לאחר שמונה חודשים של ניסיונות כושלים לאתר רוכש, גובש בימים אלה הסכם למכירת נכסיה של קורטיגו לחברה יפנית, תוך התגברות על קשיים טכנולוגיים ומסחריים שכמעט הכשילו את העסקה.

מה עושים עם הטכנולוגיה והפטנטים של חברת הייטק שקרסה, כאשר עובדיה כבר פוטרו, מערך הפיתוח שלה חדל לפעול ורוכשים פוטנציאליים אינם מוכנים לרכוש את נכסיה? זו הייתה הבעיה שניצבה בפני עו"ד גיל אפרתי, שמונה בחודש פברואר האחרון לנאמן של חברת קורטיגו (CoreTigo) הישראלית.

החברה, שגייסה לאורך שנות פעילותה כ-45 מיליון דולר, פיתחה טכנולוגיה לתקשורת אלחוטית בין מכונות תעשייתיות, אך נקלעה לחדלות פירעון בעקבות משבר עסקי. במשך כשמונה חודשים נעשו ניסיונות חוזרים למצוא רוכש לנכסיה, אולם אלה לא הבשילו לעסקה.

קורטיגו הוקמה בשנת 2017 בנתניה על ידי ערן זיגמן, ששימש כמנכ"ל החברה, ועופר בלונסקי, סמנכ"ל הטכנולוגיה. לדברי עו"ד אפרתי, מדובר בחברת הייטק ישראלית פורצת דרך בתחום התקשורת האלחוטית. החברה פיתחה טכנולוגיה המאפשרת תקשורת אלחוטית בין מערכות בקרה תעשייתיות לבין חיישנים ומכונות, ללא צורך בכבלים. מוצריה, שהתבססו על תקן IO-Link Wireless, שולבו בין היתר במכונות אריזה ובמערכות למיון חבילות.

במהלך שנות פעילותה גייסה קורטיגו כ-45 מיליון דולר ממשקיעים ובהם אמזון, קוואלקום, לנובו, וריזון ואמרסון. אלא שלמרות הגיוסים, החברה התקשתה להגדיל את מכירותיה ונאלצה לצמצם את מצבת עובדיה מ-60 ל-24.

בסוף שנת 2024 חתמה החברה על הסכם הצטיידות עם ענקית החיישנים הגרמנית SICK AG, שהייתה אחראית לכמחצית מהכנסותיה. במהלך שנת 2025, על רקע המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית, החלה SICK לדחות את הזמנותיה מקורטיגו מחודש לחודש, מבלי לבטלן רשמית. דחיית ההזמנות פגעה קשות בתזרים המזומנים של החברה.

קורטיגו ניסתה להתמודד עם המשבר באמצעות הלוואת גישור של מיליון דולר מבנק הפועלים, צמצום הוצאות ומגעים עם הלקוחה הגרמנית. אולם בדצמבר 2025 הודיעה SICK כי אינה יכולה לעמוד בהתחייבויותיה או למסור מועד חלופי לביצוע ההזמנות. בעקבות זאת הוחלט להקפיא את פעילות החברה ולנסות לאתר רוכש.

לאחר שניסיונות למכור את החברה לשלוש חברות בינלאומיות לא הבשילו לעסקאות, הגישה קורטיגו בינואר 2026 בקשה לפתיחת הליכי חדלות פירעון, באמצעות עורכי הדין פיני יניב וברק בן אריה ממשרד מיתר. ב-4 בפברואר פסקה השופטת חנה קיציס, סגנית נשיא בית המשפט המחוזי בלוד, כי לא נותר סיכוי סביר לשיקום החברה, הורתה על פירוקה ומינתה את עו"ד גיל אפרתי לנאמן.

אלא שמינוי הנאמן לא פתר את הבעיה המרכזית: כיצד ניתן לממש נכסים של חברת טכנולוגיה שכבר הפסיקה לפעול? עיקר שווייה של קורטיגו היה טמון בפטנטים, בקוד התוכנה ובידע הטכנולוגי שצברה. העובדים שפיתחו את המערכות כבר לא הועסקו בחברה, ורוכשים פוטנציאליים נדרשו לשקול רכישת טכנולוגיה מורכבת ללא צוות שיוכל לתחזק ולהמשיך לפתח אותה.

בחודש מרץ קיבל אפרתי את אישור בית המשפט לפרסם הזמנה פומבית להציע הצעות לרכישת נכסי החברה. אלא שהפרסום הניב פנייה אחת בלבד, מגורם בגרמניה, וגם המתעניין היחיד חזר בו לאחר שנשלח אליו הסכם סודיות. במקביל התקבלו הצעות לרכישת המלאי והציוד שנותרו במשרדי החברה, אך אלה לא עלו על 5,000 שקלים.

משהתברר כי לא נמצא רוכש לנכסים, ניסה אפרתי פתרון חלופי. במקום למכור את הטכנולוגיה במלואה, הוא ביקש להגיע להסכמים עם לקוחותיה לשעבר של קורטיגו, שיאפשרו להם להמשיך להשתמש בה באמצעות רכישת רישיונות, בליווי מקצועי של הדירקטורים לשעבר. לצורך כך גובשו טיוטות הסכמים והתקיימו מגעים עם מהנדסים, עובדים ולקוחות ברחבי העולם. המתווה אף זכה לאישור נציגי רשות החדשנות, אך גם ניסיון זה לא הבשיל לעסקאות.

במהלך המגעים הביעה חברת Aeterlink Corp מטוקיו עניין ברכישת כלל נכסי קורטיגו, ולא רק בקבלת רישיון לשימוש בטכנולוגיה. החברה היפנית ביקשה לקבל בלעדיות וליהנות מליווי מקצועי של הדירקטורים לשעבר לאחר הרכישה. אלא שהמשא ומתן נקלע למבוי סתום. על פי הבקשה שהגיש אפרתי לבית המשפט, הדירקטורים לשעבר לא העמידו את התמיכה והליווי שנדרשו לצורך השלמת העסקה, והמגעים נכשלו.

למרות הכישלון, החליט אפרתי לחדש את המשא ומתן עם הרוכשת היפנית, הפעם במתווה שלא יהיה תלוי בליווי הדירקטורים לשעבר. לשם כך פנה לחברת ELPC, שסיפקה לקורטיגו שירותי תשתית ואבטחת מידע, ובסיועה פעל להשגת שליטה וגישה למערכות הדיגיטליות שבהן נשמרו נכסי החברה.

במקביל פעל אפרתי להגבלת הרשאות הגישה של עובדים לשעבר ולשמירת המידע הטכנולוגי. כך התאפשר לנאמן ולצוותו להציג בפני החברה היפנית את הנכסים הטכנולוגיים והקניין הרוחני של קורטיגו, מבלי לחשוף בפניה את קוד המקור עצמו לפני השלמת הרכישה.

לאחר בדיקות ומשא ומתן ממושך, הצליח אפרתי לחדש את המגעים עם החברה היפנית, שהגישה הצעה לרכישת כלל נכסי קורטיגו תמורת 250 אלף דולר. אפרתי דחה את ההצעה ודרש להעמיד את התמורה על 350 אלף דולר. לאחר משא ומתן נוסף הסכימה הרוכשת להעלות את הצעתה ב-100 אלף דולר, תוספת של 40% ביחס להצעה המקורית, ולרכוש את נכסי החברה כמכלול.

ב-20 באוקטובר חתמה החברה היפנית על הסכם המכר. במסגרת ההסכם סוכם כי תרכוש את הטכנולוגיה שפיתחה קורטיגו, 34 פטנטים ובקשות פטנט, קוד התוכנה, רכיבים אלקטרוניים ומוצרים מוגמרים שנותרו במלאי, מידע השמור במערכות הדיגיטליות, קניין רוחני הקשור לנכסים והמוניטין של השם CoreTigo.

בהסכם נקבע כי הנכסים יימכרו במצבם הקיים, ללא אחריות, תחזוקה או תמיכה טכנית מצד החברה שבפירוק. הרוכשת אישרה כי היא מודעת לכך שקורטיגו אינה מעסיקה עוד צוות טכנולוגי וכי לא נחשפה לקוד המקור לפני חתימת ההסכם.

יומיים לאחר חתימת הרוכשת הגיש אפרתי לבית המשפט בקשה דחופה לאישור ההסכם. בבקשה הסביר כי הוצאות אחסון המלאי מכבידות על קופת הפירוק, וכי בעלת המשרדים בנתניה כבר דרשה את פינויים. לדבריו, מכירת כלל הנכסים תמורת 350 אלף דולר עדיפה על מכירתם בנפרד, בין היתר לנוכח ההצעות הזניחות שהתקבלו עבור המלאי והציוד.

עוד ב-

הסטארטאפ הישראלי קרס: מ-45 מיליון דולר למכירה ב־350 אלף בלבד

לכתבה המלאה

ב-22 באוקטובר אישרה סגנית נשיאת בית המשפט המחוזי בלוד, השופטת חנה קיציס, את הסכם המכר. גם רשות החדשנות אישרה את ההסכם. לאחר השלמת העסקה צפויה התמורה לזרום לקופת הפירוק ולשמש לפירעון חובות החברה בהתאם לדין.