השוק
למרות הבחירות והירידות: המשקיעים הזרים הסתערו על מניות בורסת ת"א
ניתוח מיוחד של יחידת המחקר בבורסה לניירות ערך בתל אביב מגלה תמונה מפתיעה: בעוד השקל נחלש, השוק ירד ופרמיית הסיכון עלתה על רקע תוצאות הבחירות - המשקיעים הזרים רכשו מניות בהיקף נטו של כ-894 מיליון שקל, בעיקר בבנקים ובביטוח
תוצאות הבחירות לכנסת, היחלשות השקל והירידות במדדים המובילים לא הרתיעו את המשקיעים הזרים, שביצעו מהלך מפתיע והגדילו משמעותית את נוכחותם בשוק המניות המקומי. כך עולה מסקירה מיוחדת שפרסם אתמול ניסן אברהם, כלכלן ביחידת המחקר של הבורסה לניירות ערך בתל אביב, המסכמת את פעילות המשקיעים מיום לאחר הבחירות (28 באוקטובר 2026) ועד לנעילת המסחר שלשום (4 בנובמבר 2026).
על פי נתוני הבורסה, על אף שהערפל הפוליטי באשר ליכולת להקים ממשלה רחבה ויציבה נותר בעינו – לצד השלכות אפשריות על המדיניות הכלכלית והפיסקלית – המשקיעים הזרים הזרימו רכישות נטו בהיקף של כ-894 מיליון שקל למניות בורסת תל אביב.
אי-הוודאות הפוליטית קיבלה ביטוי מוחשי בפרמיית הסיכון של ישראל, שעלתה עוד טרם הבחירות: בחודשיים שקדמו להצבעה טיפס מרווח ה-CDS הדולרי ל-5 שנים בכ-6 נקודות בסיס ונותר ברמתו הגבוהה גם לאחר היוודע התוצאות.
בבורסה מדגישים כי מדובר בשינוי מגמה מובהק לעומת מערכות הבחירות בשני העשורים האחרונים, שבהן נרשמה ירידה חציונית של כ-2.5 נקודות בסיס בפרמיית הסיכון לאחר ההכרעה בקלפי. ואולם, במקום לצמצם פעילות מול העלייה בסיכון הנתפס, שלוש קבוצות המשקיעים המובילות הציגו דפוסי מסחר מנוגדים לחלוטין.
עיקר הרכישות של המשקיעים הזרים התרכז בסקטור הפיננסי, והסתכם ברכישות נטו של כ-630 מיליון שקל: כ-276 מיליון שקל הוזרמו למניות ענף הביטוח, כ-248 מיליון שקל למניות הבנקים, וכ-106 מיליון שקל למניות השירותים הפיננסיים. ענפים אלה מאופיינים בזיקה מוחלטת לפעילות המשק הישראלי ותלויים באופן ישיר בשיעורי הצמיחה הכלכלית. הבחירה של הגופים הזרים לחזק דווקא את החשיפה לחברות הרגישות ביותר למשק המקומי, בעיתוי של עליית סיכון ואי-ודאות, מהווה הבעת אמון מפתיעה.
אצל הגופים המוסדיים המקומיים נרשמו בסך הכל קניות נטו בהיקף מתון של כ-100 מיליון שקל, אך מאחורי הנתון הכולל מסתתר שינוי דרמטי בתמהיל התיק. המוסדיים בחרו לפעול בכיוון ההפוך בדיוק מהזרים: הם צמצמו חשיפה לסקטור הפיננסי ומכרו מניות בנקים בהיקף נטו של כ-137 מיליון שקל, מניות ביטוח בכ-111 מיליון שקל ומניות שירותים פיננסיים בכ-38 מיליון שקל.
את ההון שפינו הפנו המוסדיים בעיקר למניות טכנולוגיה – סקטור שרובו פועל מול השווקים הבינלאומיים ומושפע פחות מהמציאות הפוליטית בישראל – עם רכישות נטו בהיקף של כ-380 מיליון שקל. לצד זאת, הגדילו המוסדיים את החזקותיהם בענף הנדל"ן והבנייה ב-106 מיליון שקל נטו.
בצד המוכרים הבולטים של השוק התייצבו קרנות הנאמנות, שרשמו מכירות נטו בהיקף של כ-470 מיליון שקל. המכירות נשאו אופי רוחבי והקיפו הן ענפים מקומיים והן ענפים גלובליים: בענף הביטוח לבדו הסתכמו המכירות בנטו של כ-171 מיליון שקל, בענף המסחר והשירותים נרשמו מכירות נטו של כ-98 מיליון שקל, ומימושים נרשמו גם בענפי הביומד והטכנולוגיה. מנגד, קרנות הסל רשמו רכישות נטו צנועות של כ-43 מיליון שקל.
עוד ב-
לסיכום, סקירת הבורסה מציגה תמונה שבה אותה מציאות פוליטית וכלכלית יצרה החלטות השקעה שונות לחלוטין: קרנות הנאמנות מימשו מכל הבא ליד, המוסדיים נטשו את הפיננסים המקומיים לטובת חברות טכנולוגיה גלובליות, ואילו דווקא המשקיעים הזרים בחרו להעמיק את החשיפה לחברות המזוהות ביותר עם ליבת הכלכלה הישראלית.
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(0):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה



