השוק

"הדאטה סנטרים מטריפים את שוק החשמל": החלום החדש של איירנרג'י

אוגווינד הייתה אחת מחברות החלום הבולטות בבורסה בת"א, עד שהמניה התרסקה והמשקיעים התפכחו. תחת השם איירנרג'י החברה מנסה עכשיו להמציא את עצמה מחדש: פחות הבטחות טכנולוגיות, יותר תחנות כוח והכנסות ממכירת חשמל. בראיון לאייס מספר דניאל סרוסי, מנהל הפיתוח בחברה, על ההזדמנות בדאטה סנטרים, הפרויקטים באירופה והמבחן האמיתי ב-2028

עקבו אחרינו בגוגל

דורון אביגד | 15/11/2026 21:02

הדמיית תחנת כוח מבוססת אויר דחוס של אייראנגי בדנמרק (צילום יחצ)

"הדאטה סנטרים מטריפים את שוק החשמל", אומר דניאל סרוסי, מנהל הפיתוח של איירנרג'י, בראיון לאייס. "יש ביקוש מטורף. אני יכול להגיד לך שעל השולחן מדברים איתנו גם להקים באותו אזור של מתקני האגירה שלנו, גם דאטה סנטר. מאוד אוהבים את הרעיון שדאטה סנטר יהיה צמוד למקור החשמל, ולספק לו בעצם את הביטחון האנרגטי".

סרוסי מדבר על אנגליה וגרמניה, שתי מדינות שבהן מקדמת איירנרג'י פרויקטים לאגירת אנרגיה בהיקפים גדולים. האפשרות לפתח מרכזי נתונים בסמוך למתקנים נבחנת עם שותפים, אך בשלב זה אין תוכנית מגובשת או החלטה מי יקים ויפעיל את המרכזים. מבחינת החברה, עצם הדיון ממחיש עד כמה השתנה שוק האנרגיה האירופי, וכיצד הבינה המלאכותית מייצרת הזדמנויות חדשות לחברות המסוגלות לספק חשמל יציב.

מניית איירנרג'י רשמה עלייה של 43.81% מתחילת 2026, אך מתחילת נובמבר איבדה 9.78% מערכה. שווי השוק של החברה עומד על כ-162.5 מיליון שקל, על פי נתוני ביזפורטל לנעילת המסחר ביום שישי, 13 בנובמבר. המספרים משקפים התאוששות מסוימת באמון המשקיעים מתחילת השנה, אך גם את התנודתיות שממשיכה ללוות את החברה, שעדיין נדרשת להוכיח את יכולתה להפוך את הטכנולוגיה שלה לפעילות מסחרית רווחית.

פעם הייתה כאן אוגווינד

כדי להבין את הסיפור של איירנרג'י, צריך לחזור כמה שנים לאחור, לתקופה שבה נקראה אוגווינד. החברה, שפיתחה טכנולוגיה לאגירת אנרגיה באמצעות אוויר דחוס, הייתה אחת מחברות החלום הבולטות בבורסה בתל אביב. בשיאה היא נסחרה בשווי של מיליארדי שקלים, אף שהטכנולוגיה שלה עדיין לא הוכיחה את עצמה מסחרית.

החלום, למרבה הצער, ההתנגש במציאות: מתקן פיילוט שפיתחה החברה לא הצליח להגיע לרמת הנצילות המצופה, המניה צנחה והמשקיעים שהתלהבו מההבטחה הטכנולוגית ספגו הפסדים כבדים. החברה המשיכה לפתח את הטכנולוגיה, אך במשך תקופה ארוכה התקשתה להציג את התוצאות שיצדיקו את הציפיות הגדולות.

סרוסי, שהצטרף לחברה לפני כשנה וחצי, לא מנסה לייפות את העבר. "זו הייתה חברת חלום", הוא אומר. "אני חושב שהייתה אכזבה אצל משקיעים. השם הקודם, אוגווינד, לא שונה סתם. השם ייצג תקופה של הבטחות. אנחנו עכשיו ממוקדים בעשייה, בביצוע, בלעשות. התוצאות ידברו בעד עצמן".

דניאל סרוסי, איירנרג'י. הפעם הולכים על מכירות, לא רק על חלום

מטכנולוגיה למכירת חשמל

המהדורה השנייה של החברה, הפעם תחת השם איירנרג'י, מבוססת על שינוי עמוק במודל העסקי. לאחר מינויו של יפתח רון-טל ליו"ר ושל טל רז למנכ"ל, גיבשה החברה אסטרטגיה חדשה. במקום להסתפק בפיתוח טכנולוגיה ולנסות למכור אותה לאחרים, היא מבקשת להפוך ליזמית של פרויקטי אנרגיה, להחזיק במתקנים ולהרוויח ממכירת חשמל.

"כל התפיסה העסקית השתנתה", אומר סרוסי. "החברה לא תהיה רק חברה שמפתחת איזו טכנולוגיה, אלא תהיה חברה מסחרית, שהמטרה שלה היא בעצם למכור חשמל, לעשות כסף מייצור ומכירה של חשמל".

גם השימוש בטכנולוגיה השתנה. בעבר ניסתה החברה להתחרות בסוללות ליתיום באמצעות מתקני אגירה קטנים יחסית. כעת היא מכוונת למתקנים גדולים בהרבה, המסוגלים לאגור אנרגיה לפרקי זמן ממושכים ולספק חשמל לרשת כאשר יש צורך בכך.

הפתרון מבוסס על דחיסת אוויר למאגרים תת-קרקעיים. באירופה מתכוונת החברה להשתמש בנקרות מלח, חללים עצומים מתחת לפני הקרקע המשמשים כיום בין היתר לאגירת גז טבעי. כאשר מחירי החשמל נמוכים, המערכת משתמשת בחשמל כדי לדחוס אוויר לנקרה. כאשר הביקוש עולה, האוויר משתחרר ומניע טורבינה המייצרת חשמל.

לדברי סרוסי, היתרון המרכזי הוא משך האגירה. "עד שמונה שעות אין מתחרה מסחרי כלכלי אמיתי לסוללות ליתיום. אבל ברגע שאתה צריך פתרון שיידע לתת לך חשמל למאה שעות, מאתיים שעות, אז נצטרך פתרונות אחרים. סוללות הליתיום לא מתאימות, ואז נהיים מאוד כלכליים".

הבהלה לחשמל

הזינוק בהשקעות בבינה מלאכותית ובמרכזי נתונים מגיע בשעה שאירופה מתמודדת עם אתגר אנרגטי מורכב. מצד אחד, הביקוש לחשמל הולך וגדל. התרחבות השימוש באנרגיות מתחדשות מגדילה את הצורך במערכות שיכולות לספק חשמל גם כאשר השמש אינה זורחת והרוח אינה נושבת.

"דאטה סנטר צריך חשמל, והוא צריך חשמל יציב", מסביר סרוסי. "בגרמניה ובאנגליה יש דיבורים כבר, בגלל הצורך של הדאטה סנטרים, לחזור לגז ולפחם. הם מעדיפים פתרונות כמונו, או פתרונות גרעיניים, שייצרו פתרונות של איזון הרשת".

סרוסי מתאר את האפשרות לפתח מרכזי נתונים בקרבת מתקני אגירת האנרגיה ככיוון שנבחן עם שותפים באנגליה ובגרמניה. אין מדובר עדיין בפרויקט שהחברה התחייבה לבצע, אבל סרוסי סבור שהקרבה בין מתקני אגירה גדולים לצרכני חשמל משמעותיים עשויה להפוך ליתרון עסקי.

"מחפשים בעצם לייצר את הקרבה הפיזית בין מקורות החשמל לצרכני החשמל, לדאטה סנטרים, וזה דברים שאנחנו בוחנים אותם פה אצלנו ביחד עם שותפים", הוא אומר. אחת הדירקטוריות בחברה היא שלי לנצמן, לשעבר מנכ"לית מיקרוסופט ישראל, המעורבת כיום גם בתחום פיתוח מרכזי הנתונים. מבחינת סרוסי, מדובר בשוק שבו הביקוש לפתרונות אנרגיה יציבים רק צפוי להתרחב.

מתקן אגירת אנרגיה של איינרג'י, בקיבוץ יהל

עדיין אין הכנסות מהטכנולוגיה

איירנרג'י מקדמת כיום שיתופי פעולה בארבע מדינות: אנגליה, גרמניה, דנמרק ורומניה. באנגליה היא משתפת פעולה עם חברת האנרגיה Kistos, בדנמרק עם Nobian, ובגרמניה עם SEFE, חברה בבעלות ממשלת גרמניה הפועלת בתחום הביטחון האנרגטי. ברומניה היא פועלת בשיתוף עם חג'ג' אירופה.

אלא שכאן מגיע מבחן המציאות. למרות ההסכמים ושיתופי הפעולה, לאיירנרג'י עדיין אין מתקן מסחרי פעיל באירופה המבוסס על הטכנולוגיה שלה, והיא עדיין אינה מוכרת חשמל באמצעותה.

"יש לנו שותפים, עוד לא מוכרים חשמל בפעילות הזאת", מבהיר סרוסי.

המתקן שפועל כיום בקיבוץ יהל משמש להוכחת הטכנולוגיה, אך הוא מבוסס על מכלים תת-קרקעיים ולא על נקרת מלח טבעית, כפי שמתוכנן באירופה. לדברי סרוסי, האתגר המרכזי כבר אינו עצם היכולת לייצר חשמל מאוויר דחוס, אלא הקמת מתקנים גדולים וחיבורם לרשתות החשמל האירופיות באופן מסחרי ורווחי.

הפרויקט הראשון צפוי לקום באנגליה. החברה נמצאת לדבריו בשלבים מתקדמים של קבלת היתר בנייה, ומתכננת להתחיל בהקמה במהלך 2027. הבנייה עצמה צפויה להימשך כ-18 חודשים. דנמרק עשויה להיות המדינה השנייה שבה יפעל מתקן מסחרי של החברה.

מתי יתחילו להגיע הכנסות?

"בשביל לראות הכנסות מהפעילות של הטכנולוגיה שלנו, צריך לחכות שזה יתבטא בדוחות הכספיים, ככל הנראה לא ב-2027, ובשאיפה זה יהיה ב-2028".

"אנחנו חברה בתהליך. אין קפיצות קסם"

אחד האתגרים של איירנרג'י הוא לשכנע מחדש את שוק ההון. החברה, שבגלגולה הקודם נסחרה בשווי של מיליארדי שקלים, צריכה כעת להוכיח למשקיעים שהשינוי אינו מסתכם בשם חדש ובתוכנית עסקית חדשה.

לדברי סרוסי, החברה גייסה בשתי הקצאות פרטיות 122 מיליון שקל, 50 מיליון שקל בדצמבר ועוד 72 מיליון שקל בקיץ האחרון. נוסף על כך, למשקיעים ניתנו אופציות שעשויות להזרים לחברה עד כ-190 מיליון שקל נוספים ב-2028, אם ימומשו.

"זו הבעת אמון משמעותית, לדעתי, של בעלי המניות שלנו", הוא אומר, ומציין בין המשקיעים את צחי חג'ג' ואנשי עסקים נוספים.

סרוסי סבור ששוק ההון עדיין אינו מבין במלואו את השינוי שעברה החברה. "לדעתי אנחנו חברה שהשוק לא מבין עדיין מה שאנחנו עושים", הוא אומר. כשאני שואל אותו מדוע שווי השוק נמוך יחסית להיקף הגיוסים ולפוטנציאל שהוא מתאר, הוא משיב: "אין לי מושג. אני חושב שעם הזמן יכירו אותנו והתוצאות ידברו בעד עצמן".

בינתיים, גם הדיווח הכספי של החברה מתבצע בתדירות נמוכה יחסית. איירנרג'י נהנית מהקלה רגולטורית המאפשרת לה לפרסם דוחות כספיים אחת לחצי שנה, במקום מדי רבעון.

הדוח האחרון, למחצית הראשונה של 2026, פורסם ב-17 באוגוסט, והדוח התקופתי הבא צפוי להיות הדוח השנתי ל-2026, שיפורסם במהלך הרבעון הראשון של 2027. עם זאת, סרוסי מגלה כי החברה כבר נערכת לחזור לדיווח רבעוני בשנה הבאה. "אני מעריך שבשנה הבאה, יש כבר פה היערכות בתוך החברה, שהחל משנה הבאה כבר אנחנו נדווח רבעוני", הוא אומר.

למרות זאת, קשה להתעלם מהדמיון בין ההבטחות הגדולות של אוגווינד בעבר לבין החזון שמציגה איירנרג'י היום. גם הפעם מדובר בטכנולוגיה שטרם הוכחה בהפעלה מסחרית רחבת היקף, ובפרויקטים שיידרשו להם עוד שנים כדי להגיע להכנסות משמעותיות.

כשסרוסי נשאל אם החברה אינה עדיין חברת חלום, הוא אינו מתחמק.

"אנחנו חברה בתהליך. אין קפיצות קסם. פיתחנו את הטכנולוגיה, אנחנו עכשיו מפתחים את הפרויקטים. אלה פרויקטים גדולים, שהם פרויקטי תשתית. הלוואי שבעולם שלי זה היה עובד יותר מהר, אבל זאת המציאות".

בעוד שלוש שנים: שתי תחנות כוח עובדות?

בתסריט האופטימי שלו, סרוסי מעריך שבעוד שלוש שנים יהיו לאיירנרג'י שני מתקנים פעילים המבוססים על הטכנולוגיה שלה, לצד הסכמי מימון בנקאיים לפרויקטים נוספים וצבר פרויקטים בהיקף של מאות מגה-וואטים.

החברה לא מתכוונת להסתמך רק על הטכנולוגיה שפיתחה. במקביל היא מקדמת פרויקטים בתחום האנרגיה הסולארית והרוח, בין היתר בפולין ובאיטליה, שבהן יש לה לדבריו גם פרויקטים שכבר מייצרים הכנסות.

"אני מעריך שבתוך שלוש עד חמש שנים החברה תהיה בערך חצי-חצי", הוא אומר. "חצי בייזום פרויקטי אנרגיה בטכנולוגיות קיימות, וחצי בעולם של האגירה. בתפיסה האסטרטגית שלנו לא נכון היום להיות יצרן על בסיס טכנולוגיה אחת".

בסופו של דבר, זה אולי ההבדל המשמעותי ביותר בין אוגווינד של פעם לאיירנרג'י של היום. החברה כבר לא מבקשת להיות מזוהה רק עם המצאה טכנולוגית אחת, אלא להפוך לשחקנית בשוק האנרגיה האירופי, עם מתקנים, לקוחות, הכנסות ומימון בנקאי.

אוגווינד של פעם הצליחה למכור למשקיעים חלום גדול, אך התקשתה לממש אותו. איירנרג'י מבקשת כעת להפוך את אותו חלום לעסק של ממש, בתקופה שבה העולם זקוק ליותר ויותר חשמל.