בית ההשקעות אלטשולר שחם משחק אחרת מכולם, כשכולם רצו להנפקות של האמריקאיות, דני ירדני (מנהל ההשקעות הראשי של אלטשולר שחם) וגלעד אלטשולר נשארו בחוץ. האג"ח של האמריקאיות רצו, אבל ירדני ואלטשולר החליטו שהם לא במשחק "הסיכון גדול מידי, והמחיר גבוה מידי" אמרו השניים ועוררו את זעם המתחרים שנאלצו לאכול את הכובע כשקרסה אורבנקורפ.

ירדני ואלטשולר לא שיחקו לפי הכללים והיו party poopers של השוק. גם מבול ההנפקות החדשות בשנה האחרונה בשוק ההון לא גרם לירדני ואלטשולר לזוז מעמדתם: "אנחנו לא מאמינים בחלק גדול מההנפקות, לא במחירים האלה" הם נהגו לומר בשיחות סגורות והשוק איבד את השחקן השני בגודלו בישראל.

יאיר לפידות ודב ילין הם המייסדים של בית ההשקעות ילין לפידות. עד השנים האחרונות הם נחשבו לכוכבים של שוק ההון. הם הצליחו להשיג תשואות לא רעות בשוק והציבור גמל להם, הזרים להם ביקושים. 

שיטות העבודה של ילין לפידות היו בשנים האחרונות במחלוקת. הם השיגו תשואות לא רעות בשורה של הנפקות פרטיות ונסביר: הנפקה פרטית היא למעשה גיוס כסף ממשקיע אחד או יותר אבל בלי לשתף את הציבור. למעשה חברה ציבורית שצריכה כסף ורוצה אותו כאן ועכשיו, פונה למשקיע אחד (בד"כ מוסדי) ומנפיקה לו מניות או אג"ח בהנחה על המחיר בשוק, וככה למעשה שני הצדדים מרוויחים, החברה מקבלת כסף מהר והמוסדי מרוויח אחוזים נאים ומהר.

השיטה הזו של ילין לפידות הפכה בשנה האחרונה לפופולרית בשוק ההון ומשקיעים מוסדיים רבים כמו פסגות ובית ההשקעות מור שיכללו אותו והשיגו תשואות לא רעות בשוק - ילין לפידות איבד את זוהרו.

בשונה מהם אלטשולר שחם מתנהל אחרת. אלטשולר הוא שחקן גדול "מתאגרף במשקל כבד" ולכן קשה לו לפעול בישראל, כל פעולה שלו יכולה להשפיע על השוק וחמור יותר, אם אלטשולר רוצה לממש רווחים ולצאת מהשקעה, בגודל שלה היא כמעט לא יכולה מבלי לזעזע את השווקים.

כדי להבין עד כמה אלטשולר שחם גדולים נחזור רגע שנה אחורה. מניות הנדל"ן היו בשיא ואלטשולר החליט לצאת מהם, מיד כשנפוצה השמועה שמי שעומד בצד המוכרים הוא אלטשולר הסתערו המשקיעים על המניה והחלו למכור מכל הבא ליד ושלחו אותה (מניית מליסרון ועזריאלי) לירידות חדות. וכך קרה גם ההיפך, כשהמניות האלה ירדו מספיק ואלטשולר החליט שהוא רוצה לחזור אליהן הוא גרם לתגובת שרשרת של רוכשים שהרימו את המחיר.

ההחלטה האסטרטגית באלטשולר שחם הייתה לצאת מחוץ לישראל ובעיקר לשוק האמריקאי והסיני, שם הם יכולים לפעול בשקט מבלי להשפיע על השווקים. אם הם יחליטו להשקיע בישראל, זה יהיה במקומות אטרקטיביים ובמחירים שלהם - אמרו ועשו.

התשואות של אלטשולר שחם היו יפות בשנים האחרונות ומערך השיווק המשומן שלהם עשה את שלו עד כדי כך שהם מנהלים היום סדר גודל של 130 מיליארד שקל. אלטשולר מבין שהמותג שלו מתחזק והחליט לקנות את פסגות, שחקן גדול בעצמו.

לסיכום: הקרב במשקל כבד שמתפתח היום בשוק ההון בין ילין לפידו לאלטשולר שחם הוא קרב בין שחקן גדול וזוהר ושחקן גדול ו"פחות זוהר" וזה קרב בראש ובראשונה אמוציונלי: ההאשמות שאלטשולר מנסה לדפוק את המתחרים בשיטות לא לגיטימיות, אין להן תימוכין, וצריך להכיר את אלטשולר כדי להבין שהוא מרואיין שאומר את שעל ליבו ואולי יאיר לפידות צודק והוא כן מנסה לדפוק את המתחרים, אבל אין בסופו של דבר אין לכך תימוכין.