הכלכלן הראשי של בנק לאומי, גיל בפמן כותב היום (ראשון) כי מתחילת 2021, בנק ישראל רכש קרוב ל 12 מיליארד דולר, כלומר קצב שנתי של כ-70 מיליארד דולר, שהוא יותר מכפול מהמסגרת של 30 מיליארד דולר עלייה הכריז הנגיד בחודש ינואר 2021.

"היקף הרכישות הוא גדול יחסית בהשוואה בינלאומית – כ-5% תוצר בשנת 2020 ופי שלוש מכך בחודשיים הראשונים של 2021 (במונחים שנתיים). בהתאם לכך, בדו"ח של משרד האוצר של ארה"ב מוגדר רף של 2% תוצר של התערבות בשוק המט"ח כרמה שמעליה מדובר בפעילות ברמה חריגה".

יתרות מטבע החוץ הסתכמו בסוף חודש פברואר 2021 בסך 185.1 מיליארד דולר. היתרות מהוות 45.9% מהתוצר המקומי הגולמי. "קיימת התייחסות לנושא זה בחוק בנק ישראל (2010): "הוועדה, באישור שר האוצר, רשאית לשנות את העקרונות שעל פיהם יחליט הנגיד על הרמה הרצויה של יתרות מטבע החוץ לטווח הארוך".

"עד כה" כותב בפמן "לא היו עדכונים פומביים לגבי דיון בין בנק ישראל לבין שר האוצר בעניין זה. מאחר ומדובר ברכישת מט"ח והדפסת שקלים כנגד, ולנוכח רמת הריבית האפסית, נושא העלות התקציבית של רכישות אלו, העשויות לדרוש הנפקת מק"מ והפעלת כלים מוניטריים אחרים, לא עלה כבעיה שיתכן והייתה מעסיקה את האוצר".

כאן המקום לציין כי מאחר ולישראל אין תקציב וההתנהלות הכלכלית של הממשלה היוצאת מוזרה שלא לומר תמוהה הרי שלא נותר לנגיד בנק ישראל אלא להתמודד עם המשבר הכלכלי כמעט לבדו ונראה כי זו הסיבה כי עד כה לא התקיימו הדיונים עליהם מדבר בפמן. בכל מקרה, נראה כי אם תוקם ממשלה ויעבור תקציב מדינה הרי שהדיונים סביב רכישות המט"ח של ישראל יהפכו לפומביים והציבור יוכל להיחשף למגוון השיקולים והעלויות של התוכנית של נגיד בנק ישראל.