פרשת דוידוביץ' והפועלים: המפקח על הבנקים דורש גיבוש נהלים
בעקבות פרשת האוליגרך דוד דוידוביץ' ובנק הפועלים, מורה הפיקוח על הבנקים למערכת לגבש נהלים ברורים לטיפול במי שהוטלו עליו סנקציות בינלאומיות; לאחר קביעת הנהלים, סירוב לספק שירות - יחשב לסביר
בנק ישראל מחייב את הבנקים לסלוק קריפטו (צילום רמי זרניגר)
בחודש האחרון קרה משהו מוזר. בנק הפועלים סירב לספק שירות לאוליגרך דוד דוידוביץ' בשל היותו נתון תחת הסנקציות הבינלאומיות שהוטלו על אנשי עסקים רוסיים לאחר הפלישה לאוקראינה.
דוידוביץ' נתקע ללא כסף וללא יכולת למשוך כסף מחוץ לישראל ופנה לבית המשפט שיורה לבנק לשחרר לו כסף למחייה. בית המשפט קבע כי בנק הפועלים ישחרר לדוידוביץ' 150 אלף שקל וינסה לבוא איתו בדברים כך שאם לא יסתדרו העניינים, הבנק ייאלץ להנפיק כרטיס אשראי לדוידוביץ'.
כאן נפל דבר. בנק הפועלים (ובאופן עקרוני כל הבנקים) חייב לקיים את הוראות הסנקציות שהוטלו על רוסיה כי אם לא, הרי שהוא חושף את עצמו בעצמו לסנקציות שיפגעו אנושות בעסקים שלו. לבקש מהבנק לקיים חקירה עצמאית בכל הנוגע לסנקציות היא בלתי אפשרי מאחר ואנחנו מדברים על בנק ולא על גוף חוקר וכן הלאה.
לבעיה שנוצרה עם ההחלטה של בית המשפט נאלץ להישאב המפקח על הבנקים, יאיר אבידן, שפרסם בסוף השבוע טיוטת הוראה למערכת הבנקאית שבאופן עקרוני תסיר מעליו (מהבנק) אחריות שתעבור לפיקוח.
ההוראה קצרה יחסית אבל מסדירה את היחסים בין מי שמוטלים עליו סנקציות לבין הבנק. למעשה הפיקוח על הבנקים מבקש מהמערכת הבנקאית לגבש נהלים ברורים וקשיחים לטיפול במי שמוטלות עליו סנקציות. לאחר גיבוש נהלי הטיפול, יחשב סירוב של בנק לספק שירות כ"סירוב מוצדק".
לכאורה, הפיקוח על הבנקים בדרכו החיננית מגלגל את תפוח האדמה הלוהט הזה חזרה לבנקים, אבל לא בטוח שזה המצב. כדי לגבש הוראות ונהלים ברורים לטיפול וזיהוי מי שמוטלות עליו סנקציות, הבנקים צריכים לנהל שיח עם הרגולטור האמריקאי, הבריטי, האירופי וכן הלאה.
הבעיה היא שתהליך כזה לוקח זמן אבל נראה כי עדיף תהליך כזה כדי לספק ודאות לבנקים מאשר להיקלע לתסבוכת שבית המשפט הישראלי מורה לבנק ישראל להפר את משטר הסנקציות הבינלאומי וחושף אותו לבלגן עם האמריקאים.
