בימים אלה לקוחות רבים קיבלו הודעה מהבנקים על צמצום מסגרת האשראי בכרטיס האשראי הבנקאי שלהם. המדובר בהנחיה של בנק ישראל שנדחתה בשנה עקב משבר הקורונה. ההנחיה מתבססת על מסקנות ועדת שטרום משנת 2015, בנושא צמצום מסגרות כרטיסי האשראי בבנק לאומי ובבנק הפועלים -הבנקים הגדולים. עליהם למכור את חברות האשראי שלהם, ולצמצם את המסגרות של הלקוחות עם מסגרת שגבוהה מ־5,000 שקלים ב־50%. זאת, במטרה לעודד כניסת מתחרים חדשים לשוק האשראי. הצו ייכנס לתוקפו בסוף חודש ינואר השנה.

על פי הערכות צמצום האשראי בוצע לכמיליון לקוחות, כאשר השיטה מתבססת על ניצול מסגרת האשראי בכרטיס: אם הייתה לך מסגרת של 15 אלף שקלים וניצלת בשנה האחרונה רק 5,000 שקלים ממנה, מסגרת האשראי בכרטיס תצומצם בהתאם.

"לקוח שצמצמו לו את מסגרת האשראי, יכול לפנות לבנק ולבקש להגדיל שוב את מסגרת האשראי בכרטיס האשראי הבנקאי שלו, או לחילופין לקחת כרטיס אשראי נוסף חוץ בנקאי. בשני המקרים הבנק וחברות האשראי בודקות את דירוג האשראי של מזמין הכרטיס ובהתאם לכך יחליטו אם להנפיק כרטיס או להגדיל המסגרת", מסביר עו"ד שי שמש ממשרד כהן שמש העוסק בבנקאות ואשראי.

לדבריו,  התירוץ ש"לא קראתי ההודעה מהבנק, לא בדקתי בפירוט חשבון כרטיס האשראי שלי שיש כוונה לצמצם לי את מסגרת האשראי בכרטיס או לא פתחתי את המעטפה ששלח לי הבנק", אינם קבילים. זו אחריות שלנו לבדוק זאת,  בדיוק כפי שמצופה מאיתנו לבדוק אם בחברת התקשורת ממשיכים לחייב אותנו למרות שהתנתקנו או קיבלנו התראה על איחור בתשלום חשבון החשמל. לכן אם מתוכננת עסקה שסכומה יהיה מעל המסגרת, מומלץ לפנות לבנק מראש לצורך בחינת האישור להגדלת המסגרת בכרטיס האשראי".

עו"ד שי שמש: "אם לא די בכך לפי התקנות החדשות של משרד האוצר, ועדת  הכספים, עשויה לדון בקרוב בשינוי הגדרת "בנק רחב היקף" מ־20% לנתח שוק ל־10%. המשמעות כי גם גם לקוחות בנק דיסקונט ובנק מזרחי טפחות צפויים לקבל בקרוב הודעה דומה". זה אמור לקרות ל-9 מתוך 10 לקוחות.

צמצום מסגרות האשראי תוביל כנראה לצימצום דירוג האשראי של רבים,  מה שיגרום לכך שלקוחות כאלה יוכלו לקבל כרטיס אשראי נוסף או להגדיל את מסגרת האשראי בכרטיס האשראי הבנקאי אך יחוייבו לשלם ריביות גבוהות משמעותית מאלה של הכרטיסים הבנקאיים ויהיו כאלה שיהיו מסורבי אשראי.

עו"ד שמש מוסיף כי כוונת החוק אינה לצמצם את מסגרות אשראי באופן גורף אלא, לפעול לכך שהבנקים יקטינו המסגרות בכרטיסים הבנקאיים מה שיגדיל השימוש בכרטיסי אשראי חוץ בנקאיים. התחרות עשויה במקרים מסויימים אף להוריד את גובה הריבית במסגרת האשראי. החוק אינו מתייחס למסגרת האשראי בחשבון הבנק אלא נוגעת רק למסגרת בכרטיסי האשראי. יחד עם זאת שינוי בדירוג האשראי ישפיע גם על לוקחי הלוואות: ככל שדירוג האשראי של הלווה נמוך יותר כך הוא ישלם ריבית גבוהה יותר על ההלוואה.

עו"ד שי שמש. צילום: מיטל אזולאי

קצת היסטוריה עד 1970 לא היו כלל כרטיסי אשראי בארץ והראשונה שהנפיקה כרטיס כזה הייתה דיינרס. כרטיס האשראי ישראכרט היה עד לפני שנתיים של בנק הפועלים (היום החברה עצמאית ללא גרעין שליטה), כרטיס כאל הוא בבעלות דיסקונט והבנק הבינלאומי וכרטיס מקס -לשעבר לאומי קארד הוא כיום  בבעלות קרן ההשקעות ורבורג פינקוס.  מרבית הכרטיסים בישראל הם בנקאיים: כלומר מוצעים על ידי הבנק ללקוחותיו בצמוד לחשבון בנק מסוים ממנו מתבצע החיוב.

עוד ב-

מאות אלפי ישראלים נתקעו בלי אשראי: הבנקים בהחלטה דרמטית

לכתבה המלאה

באפריל 2017, העניק בנק ישראל רישיון סליקה לחברה טרנזילה ובמרץ 2018, העניק רישיון גם לחברת קארדקום.