רשתות הפיצה בישראל הפכו מזמן לחלק בלתי נפרד מהנוף הקולינרי והמסחרי, תוך תחרות גוברת על כיסו של הצרכן המקומי. כעת, אחת הרשתות המוכרות ברחוב הישראלי, המזוהה בעיקר בזכות מחיריה הנוחים, משיקה מהלך התרחבות יוצא דופן שחוצה גבולות.

רשת "פיצה שמש" שבבעלות שרון חסיד, אשר מונה כיום 101 סניפים בישראל, מתכוננת לפתיחת הסניף ה-103 שלה בסך הכל - והשני שלה על אדמת תאילנד. לאחר שבינואר האחרון השיקה החברה את הסניף הבינלאומי הראשון שלה בפוקט, בעוד כחודש וחצי ייפתח סניף חדש בקוסמוי.

הסניף החדש, שיופעל באמצעות זכיין, צפוי להיות גדול משמעותית ולישתרע על שטח של כ-120 מ"ר (לעומת 60 מ"ר בפוקט), ויכלול מסעדה עם שולחנות ישיבה במיקום מרכזי, בסמוך לבית חב"ד המקומי.

ההחלטה להתרחב מגיעה בעקבות ההצלחה המסחרית והתגובות החיוביות שלהן זכה הסניף בפוקט. יריב חלפון, מנכ"ל הרשת, הסביר בראיון לישראל היום כי המסעדה החדשה תפעל באותה מתכונת של סניף האם - תפריט כשר למהדרין ושמירה על הטעמים המוכרים מישראל, מתוך מטרה להיפתח כבר במהלך עונת התיירות הנוכחית.

כדי לשחזר את חוויית האכילה במדויק, הרשת שוכרת מפעל בתאילנד המייצר את כדורי הבצק לפי המתכון המקורי מהארץ. קהל היעד המרכזי מורכב מישראלים שמחפשים אוכל כשר ותחושת בית במהלך הטיול, בייחוד במוצאי שבת, לצד תיירים ממדינות שונות.

עם זאת, הביקוש מצד הקהל התאילנדי המקומי נותר מצומצם, בעיקר בשל פערי המחירים: מחיר מגש פיצה בסניפים בתאילנד עומד על 300 באט (כ-30 שקלים) – מחיר זהה לישראל, אך יקר יחסית למזון המקומי. חלפון מציין כי למרות המחיר האחיד, הרווחיות בתאילנד נמוכה משמעותית מזו שבישראל בשל עלויות ייצור ושילוח של חומרי גלם מהארץ.

במקביל להתרחבות בקוסמוי, הרשת אינה עוצרת את פעילותה הבינלאומית ובוחנת בימים אלה יעדים חדשים. בחברה מחפשים באופן פעיל מיקומים לפתיחת סניפים בקפריסין ובדובאי, מדינות המאופיינות גם הן בתנועה ערה של תיירים ישראלים.

חלפון התייחס גם למורכבויות המקומיות, והבהיר כי למרות הדיווחים האחרונים על פשיטות של המשטרה המקומית בתאילנד על עסקים ישראליים, רשת "פיצה שמש" פועלת בהתאם לכל הכללים והחוקים המקומיים ואינה קשורה לאירועים אלו. המותג שומר על זהותו הישראלית גם מעבר לים, כולל לוגו בעברית, ורואה בעצמו עוגן עבור המטיילים - כפי שבא לידי ביטוי בתחילת המלחמה, כשהסניף בפוקט נרתם לארח ולסייע לישראלים שנתקעו במדינה ונותרו ללא אמצעים.