נשיא ברזיל, לואיז אינסיו לולה דה סילבה, נבחר מחדש לאחר שגבר בסיבוב השני על פלאביו בולסונארו, כפי שדווח ב-The Times of Israel. בנאום הניצחון אמר לולה:
"הצלחנו לשכנע את הציבור שההצבעה הייתה קריטית לשמירה על הדמוקרטיה במדינה.
נשנה את הדרך שבה מתקבלות החלטות, כך שהציבור יהיה מעורב בהן יותר". לולה הצהיר כי ימשול למען כלל אזרחי ברזיל ללא הבדל פוליטי, והוסיף כי הניצחון מהווה בלימה של התערבות זרה וממחיש את הצורך בפיקוח מוגבר על הפלטפורמות הדיגיטליות.

השווקים הפיננסיים כבר אותתו על דריכות: לפי דיווח של רויטרס מהבוקר (שני), קרן הסל Nomura NF Ibovespa Link הנסחרת בטוקיו ועוקבת אחר המדד המרכזי בברזיל צנחה ב-15% במסחר באסיה, בעוד החוזים העתידיים על הריאל לנובמבר ירדו ב-10%, סמן מקדים לתגובת המשקיעים לקראת פתיחת המסחר בברזיל עצמה.

ניצחונו של לולה מבטיח את המשך הקו המדיני הנוקשה שנקט כלפי ישראל. בפסגת האיחוד האפריקאי ב-2024 עורר לולה סערה כשאמר: "מה שקורה ברצועת עזה איננו מלחמה, אלא רצח עם", ואף השווה זאת להשמדת היהודים בידי היטלר. ראש הממשלה נתניהו הגיב אז בחריפות, כינה את הדברים "מבישים וחמורים המהווים זילות השואה וחציית קו אדום", והדגיש כי ישראל פועלת להגנתה בהתאם לדין הבינלאומי.

רה"מ נתניהו הגיב בחריפות לדבריו של לולה: "דבריו מבישים וחמורים. מדובר בזילות השואה ובניסיון לפגוע בעם היהודי ובזכותה של ישראל להגן עצמה". נתניהו הדגיש כי "ההשוואה בין ישראל לשואת הנאצים ולהיטלר היא חציית קו אדום. אנו נלחמים למען הגנת ישראל והבטחת עתידה עד לניצחון המוחלט, תוך שמירה על הדין הבינלאומי".

למרות המתיחות המדינית, הזירה הכלכלית בין המדינות ממשיכה להפגין יציבות:  ע"פ הנספחת הכלכלית בברזיל, בשנת 2025 הסתכם הסחר הבילטרלי בכ-1.9 מיליארד דולר, וחברות ישראליות פועלות בענפי הסייבר, הבינה המלאכותית, החקלאות, המים, הבריאות והפיננסים. המשך כהונתו של לולה צפוי להציב אתגרים בפני שיתופי פעולה ברמה הממשלתית, אך היקפו של השוק הברזילאי מאפשר למגזר העסקי להמשיך בפעילותו, תוך תמרון בין הרגישות הדיפלומטית לתחרות המקומית.

עוד ב-

אימפריית המזון מברזיל מסתערת על ישראל: 30 סניפים חדשים בדרך

לכתבה המלאה

המשך כהונת לולה עשוי להציב אתגרים בפני שיתופי פעולה ממשלתיים ומוסדיים, אך גודלו של השוק הברזילאי והקשרים העסקיים הקיימים מאפשרים להמשיך לקדם פעילות מסחרית. האתגר המרכזי שעומד בפני היצואנים הישראלים הינו היכולת לנצל את ההזדמנויות תוך התחשבות ברגישויות המדיניות ובתחרות המקומית.