בעולם
השווקים נערכים לבחירות בארה"ב: מניות הטכנולוגיה סופגות מכה
הפד הותיר את הריבית בטווח של 3.75% עד 4% לאחר ההעלאה בספטמבר. במקביל, חברות הטכנולוגיה פרסמו את התוצאות הכספיות במהלך הרבעון השלישי, כאשר חלקן מציגות שינויים שליליים במניות | סקירת פסטרנק שהם
הבחירות לכנסת ה-26 הסתיימו בתיקו. אחרי סיום ספירת הקולות, גוש נתניהו מחזיק ב-53 מנדטים, גוש השינוי בהובלת גדי איזנקוט ב-48, והמפלגות הערביות עם 19. השוק נכנס לבחירות באופטימיות, עם זינוק של 1.8% במדד ת״א 125 ביום שני, וקיבל את התרחיש שהוא הכי פחות אוהב: חוסר ודאות.
ביום רביעי צנח המדד ב-2.5%, הבנקים איבדו 4.9%, מדד הבנייה 8.8% (היום הגרוע שלו מזה שלוש שנים), ותשואת האג״ח הממשלתית ל- 10 שנים קפצה ב- 8 נקודות בסיס ל-4.12%. בסיכום השבוע הקצר ירד ת״א 125 ב-2.4%, ומאז הבחירות בכ-4.2%, כשמדד הביטוח איבד כ- 10%. השקל נחלש השבוע בכ- 1.3% ל- 3.14 שקלים לדולר.
במבט על ארה"ב, ניתן להבחין כי הפד הותיר את הריבית בטווח של 3.75% עד 4%, כצפוי, אחרי ההעלאה בספטמבר. ההודעה תיארה צמיחה בקצב "חזק" ואינפלציה "גבוהה", היו״ר קווין וורש הדגיש שלפוליטיקה לא היה תפקיד בהחלטה, שישה ימים לפני בחירות האמצע. "להערכתנו, כל עוד אינפלציית הליבה תקועה סביב 3%, הפד יעדיף לטעות כלפי מעלה, והעלאה נוספת בדצמבר היא התרחיש הסביר", ציינו המומחים בחברת פסטרנק שהם.
הדרמה הגדולה הייתה בגזרת הדוחות ובתגובה החדה של השוק לתוצאות של החברות:
נתחיל בחברת אלפבית שהציגה הכנסות של 127.6 מיליארד דולר, צמיחה של 25%, ועסקי הענן טסו ב-103% ל-30.7 מיליארד.
נתחיל בחברת אלפבית שהציגה הכנסות של 127.6 מיליארד דולר, צמיחה של 25%, ועסקי הענן טסו ב-103% ל-30.7 מיליארד.
המשקיעים התמקדו בשני נתונים אחרים: החיפוש צמח "רק" ב 12% ל -63.3 מיליארד דולר, מתחת לצפי של כ-65 מיליארד, ותזרים המזומנים החופשי שלילי - מינוס 9.1 מיליארד דולר ברבעון על רקע השקעות של 51.4 מיליארד. הרווח למניה, 2.12 דולר לעומת צפי של 3.02, נפגע בעיקר מהפסד לא ממומש על האחזקה ב-SpaceX, וההנהלה הודיעה שההשקעות ב-2027 יגדלו משמעותית. התוצאה היא צניחה של 12.6% ביום אחד, הגרועה ביותרמאז ההנפקה ב 2004, ומחיקה של כ-475 מיליארד דולר משווי השוק - השנייה בגודלה אי פעם לחברה אמריקאית, אחרי אנבידיה בינואר 2025.
חברת התוכנה ServiceNow צמחה ברבעון ב-20.5% והעלתה את יעד ערך החוזים השנתי שלה בתחום ה-AI למיליארד דולר, אבל החטיאה את צפי האנליסטים לרווח למניה לראשונה מזה שישה רבעונים. בעיקר אכזבה התחזית: הכנסות ממנויים של כ-4.25 מיליארד דולר ברבעון הרביעי וצמיחה של כ-18% בלבד בצבר ההזמנות ל-12 החודשים הקרובים. המניה צנחה ב-27% ביום אחד, היום הגרוע בתולדותיה, וסיימה את השבוע בירידה של 34%. החשש של המשקיעים: אם סוכני AI מחליפים עובדים, מודל התמחור לפי מספר משתמשים, שעליו בנויה תעשיית התוכנה, נמצא בסכנה.
אינטל: הרבעון עצמו היה טוב, עם הכנסות של 16.5 מיליארד דולר וזינוק של 78% בפעילות מרכזי הנתונים. אבל התחזית לרבעון הרביעי הפילה את המניה: הכנסות של 15 עד 16 מיליארד דולר לעומת צפי של כ 17 מיליארד, ורווח למניה של 0.25 דולר לעומת 0.43. אחת הסיבות היא נפילה בביקושים למחשבים אישיים, כשמרכזי הנתונים של ה AI שואבים את היצע הזיכרון ומייקרים את המחשבים.
יש גם זווית ישראלית כואבת: התאונה הקטלנית במפעל בקריית גת, שבה נהרגו שני עובדים, השביתה את Fab 28 לשבועיים וצפויה לגרוע כ- 300 מיליון דולר מהכנסות הרבעון ושתי נקודות אחוז מהמרווח הגולמי. המניה צנחה ביום שישי ב- 28.6%, היום הגרוע שלה מאז 1974, ומחקה כ- 140 מיליארד דולר משוויה.
מיקרוסופט דווקא סיפקה את הסחורה: הכנסות של 92.3 מיליארד דולר, צמיחה של 19%, ו-Azure שצמחה ב- 48% ל-33.2 מיליארד, עם תחזית להאצה ל-49% עד 50%. המניה זינקה כ-4% במסחר המאוחר, אבל מחקה את העלייה כבר למחרת וסיימה את השבוע בירידה של 0.5%.
אמזון החטיאה בפער קטן, עם הכנסות של 201.9 מיליארד דולר ורווח למניה של 1.89 דולר לעומת 1.97 הצפוי, והשקעות של כ-220 מיליארד דולר השנה דחפו את התזרים החופשי שלה ב-12 החודשים האחרונים אל מתחת לאפס. לסיכום, ניתן לציין כי המשקיעים החלו להגיש לענקיות הטכנולוגיה את החשבון על ההשקעות המאסיביות ב-AI.
השפעת בחירות האמצע בארה"ב על השווקים
בחירות האמצע מתקיימות בארה״ב כל ארבע שנים, באמצע הקדנציה של הנשיא, והשנה הן ביום שלישי, 3 בנובמבר. הנשיא עצמו לא עומד לבחירה. בוחרים את הקונגרס, שהוא בעצם "הכנסת" האמריקאית: כל 435 חברי בית הנבחרים וכשליש מחברי הסנאט. הקונגרס מחוקק את החוקים ומחליט על התקציב, המסים וההוצאות, ולכן התוצאה קובעת כמה חופש פעולה יהיה לנשיא בשנתיים הבאות.
בחירות האמצע מתקיימות בארה״ב כל ארבע שנים, באמצע הקדנציה של הנשיא, והשנה הן ביום שלישי, 3 בנובמבר. הנשיא עצמו לא עומד לבחירה. בוחרים את הקונגרס, שהוא בעצם "הכנסת" האמריקאית: כל 435 חברי בית הנבחרים וכשליש מחברי הסנאט. הקונגרס מחוקק את החוקים ומחליט על התקציב, המסים וההוצאות, ולכן התוצאה קובעת כמה חופש פעולה יהיה לנשיא בשנתיים הבאות.
היום המפלגה הרפובליקנית של טראמפ שולטת בשני הבתים, אבל הסקרים וההימורים מעריכים שהדמוקרטים ייקחו לפחות את בית הנבחרים. אם זה יקרה, טראמפ יתקשה להעביר חוקים חדשים, והדמוקרטים יוכלו לפתוח חקירות נגד הממשל.
עוד ב-
המצב הזה נקרא ממשל מפוצל זה נשמע רע, אבל לשווקים זה לא בהכרח שלילי: פחות שינויים פירושם פחות הפתעות, והיסטורית המניות נטו לעלות בחודשים שאחרי בחירות האמצע. אפשר לחשוב על זה כמו "מבחן אמצע" שהבוחרים נותנים לנשיא. השבוע צפויים דוחות נוספים ובין השאר של אפל, טבע, קמטק ונובה, ובסופו דוח התעסוקה האמריקאי, שבו צפויה תוספת של 65 אלף משרות בלבד.
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(0):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה



