בירה קרה היא אחד המשקאות הפופולריים בעולם, אך מחקר חדש שפורסם היום (12.9) על ידי האגודה האמריקנית לכימיה (ACS) חושף אמת מדאיגה שעלולה להשפיע על הלגימה הבאה שלכם. מדענים גילו כי כימיקלים רעילים הידועים בכינוי "כימיקלי נצח" (PFAS) נמצאו ב-95% מדגימות הבירה שנבדקו ברחבי ארצות הברית, ומקור הזיהום מפתיע - מי הברז שמהם מכינים את המשקה.

הבדיקה שחשפה את האמת המרה
"כימיקלי נצח" (PFAS) הם קבוצה של חומרים מעשה ידי אדם, הנמצאים בשימוש נרחב בזכות יכולתם לדחות מים, שמן וכתמים. הבעיה היא שהם אינם מתפרקים בקלות ומצטברים בסביבה ובגופנו, כאשר מחקרים קושרים אותם למגוון בעיות בריאותיות.

צוות החוקרים, בהובלת ג'ניפר הופוניק רדמון, החליט לבדוק האם הכימיקלים הללו, שנמצאו במקורות מים רבים, מחלחלים גם למוצרי צריכה יומיומיים. "כמישהי ששותה בירה מדי פעם, תהיתי אם ה-PFAS שבמי השתייה מגיעים גם לכוס הבירה שלנו", אמרה רדמון.

הצוות בדק 23 סוגי בירות ממבשלות ברחבי ארה"ב. הממצאים היו חד משמעיים: ב-95% מהבירות שנבדקו נמצאו "כימיקלי נצח".

מהברז לחבית: כך הזיהום מגיע לבירה
המחקר הוכיח קשר ישיר וחזק בין ריכוז ה-PFAS במי השתייה העירוניים באזור מסוים, לבין הריכוז שנמצא בבירה המיוצרת באותו אזור. מבשלות בירה אמנם משתמשות במערכות סינון וטיהור מים, אך אלו אינן מיועדות לסלק את כימיקלי הנצח העמידים.

המקרה הבולט ביותר היה באזור אגן נהר "קייפ פיר" בצפון קרוליינה, אזור הידוע בזיהום PFAS חמור. בירות שיוצרו שם הכילו את הרמות הגבוהות והמגוונות ביותר של הכימיקלים הרעילים. הממצאים מראים כיצד זיהום ממקור אחד יכול להתפשט ולהגיע לצלחת ולכוס שלנו מבלי שנרגיש.

ההשלכות: מה זה אומר עלינו בישראל?
אמנם המחקר נערך בארצות הברית ולא כלל בירות ישראליות, אך הוא חושף עיקרון אוניברסלי ומטריד: איכות המוצר הסופי תלויה ישירות באיכות המים שבהם משתמשים לייצורו.

הממצאים מעלים שאלות חשובות שנוגעות ישירות לצרכן הישראלי: האם מבשלות הבירה המקומיות בודקות את מקורות המים שלהן באופן ספציפי להימצאות PFAS? ומהן התקנות של משרד הבריאות בנושא ריכוז כימיקלים אלו במי השתייה ובמוצרי מזון ומשקאות?

עוד ב-

בירה טובה לבריאות? 5 עובדות שישכנעו אתכם למזוג כוס

לכתבה המלאה

עבור הצרכן הישראלי, המסר הוא לא להפסיק לשתות בירה, אלא להגביר את המודעות לחשיבות השמירה על מקורות המים שלנו. המחקר האמריקני מדגיש את הצורך הדחוף בפיקוח, בשקיפות ובטיפול בזיהומים סביבתיים, כדי להבטיח שהם לא ימצאו את דרכם לכוס הבירה, לקפה של הבוקר או למים שאנו שותים.