פריצתה של מלחמת חרבות ברזל וירי הטילים הבלתי פוסק של השבועות האחרונים המכוון ישירות אל העורף בישראל ומגיע משלל זירות – רצועת עזה, לבנון, סוריה ואפילו תימן – ממחיש היטב את הצורך בהיערכות ראויה מצד האוכלוסייה האזרחית. מהו המרחב המוגן האופטימלי ולהיכן כדאי להיכנס בזמן אזעקה? אתר ice עושה לכם סדר.

"התייחסות המדינה למיגון התושבים, עברה שינוי משמעותי בראשית שנות ה-70 וכחלק מלקחי מלחמת ששת הימים", מציין סא"ל משה שלמה, ראש ענף הנדסה ורגולציה בפיקוד העורף. "תשומת הלב ניתנה לבניית טיפוסים שונים של מקלטים – לשכונות שלמות, לבניינים משותפים ולבתים פרטיים – שיאפשרו שהייה ממושכת ויספקו פתרון לשלל איומים, ובהם גם ביולוגיים וכימיים. כחלק מהקמתם, אותם מקלטים נדרשו לתת מענה לנושאים כמו נקודות חשמל ותאורה, אוורור, מים ואינסטלציה".
 

עוד ב-

חברה בטראומה: על פגיעות וחוסן במציאות טראומטית מתמשכת

לכתבה המלאה

"הטיפול במיגון העורף עשה עוד צעד קדימה בשנות ה-90, על רקע ירי של עשרות טילים לישראל מעיראק בזמן מלחמת המפרץ", ממשיך סא"ל שלמה. "בוצעו התאמות ועדכונים לאיומים המשתנים, ובהם גיבוש קריטריונים ברורים הנוגעים לכך שכל מבנה יהיה חייב לכלול מרחב מוגן דירתי (ממ"ד) או מרחב מוגן קומתי (ממ"ק) – כאשר פיקוד העורף הוא חלק בלתי נפרד ממנגנון האישורים".

אז בוא תעשה לנו סדר, מה בטוח יותר מקלט או ממ"ד?
"לכל אחד מהם יש יתרונות נקודתיים, ומבחינתנו שניהם טובים באותה המידה. אז להיכן בכל זאת למהר בזמן אזעקה? התשובה טמונה בשני פרמטרים עיקריים: זמינות ותקינות – כלומר המרחב המוגן שניתן להגיע אליו בזמן הקצר ביותר מרגע שמיעת האזעקה הוא זה שנעשה בו שימוש. כמובן שקריטי שאותו המרחב יהיה נגיש ותקין".

לא במקרה, מתעכב סא"ל שלמה על נגישות ותקינות המרחבים המגונים. "לצערנו ראינו לא מעט מקלטים בבניינים ברחבי הארץ שלאורך השנים, הוזנחו ולא תוחזקו – ועם הזמן הפכו למחסנים. נאגר בהם ציוד רב, לעיתים אפילו אשפה, מה שמנע שימוש בהם בשעת חירום", מדגיש סא"ל שלמה. "צריך להבהיר: בניגוד למקלטים שכונתיים או אזוריים שעל תקינותם אחראית הרשות המקומית תוך פיקוח ובקרה של פיקוד העורף – האחריות על תקינות המקלטים בבניינים הפרטיים היא של ועדי הבתים או חברות הניהול המנהלות את הבניינים מטעמם. ועד בית שלא מקפיד על תקינות המקלט או הממ"ק ועל תיקון הליקויים במידת הצורך, מועל בתפקידו".

סא"ל משה שלמה, ראש ענף הנדסה ורגולציה בפיקוד העורף (צילום דובר צה"ל)

"הדברים נכונים גם באשר לבתים פרטיים. אנחנו עדים גם לממ"דים שתקינותם נפגעה", מדגיש סא"ל שלמה. "במקרים כאלה, מומלץ להסתייע רק בחברות שיש להן מוצרים ושיטות מיגון המאושרות על ידי מכון התקנים ופיקוד העורף. בהקשר זה חשוב גם לומר, שאנו מזהים תופעה מדאיגה של חברות שמקימות או משמישות ממ"דים, פועלות ללא אישורים של פיקוד העורף ומנצלות את חוסר הידיעה של הציבור. המשמעות: במקום מיגון הן מגדילות את הסיכון".

ומה עושים אלו שאין להם מקלט או ממ"ד?
"במקרה כזה פתרון יעיל הוא חדר מדרגות שאין בו פתחים רבים, חשוב לרדת שתי קומות ולא קומה אחת. אם מדובר במבנה בעל שלוש קומות, כדאי להיות בקומה האמצעית. עוד אלטרנטיבה למקרה של מחסור בממ"ד או מקלט, היא חדר פנימי בתוך הבית. על רקע המלחמה וירי הטילים, גם הכשרנו חניונים תת קרקעיים כמו חניון הבימה כמו גם את התחנות התת קרקעיות של הרכבה הקלה, כדי שגם הן יוכלו במידת הצורך לספק מענה מיידי לקהלים רחבים. מי ששוהה בזמן אזעקה במקום פתוח ללא יכולת להסתתר, נדרש לשכב על הרצפה עם רגליים סגורות ולהגן על הראש עזרת הידיים את הראש. באתר פיקוד העורף נמצאות כל ההנחיות הרלוונטיות, היכרות איתן מצילה חיים".