בית"ר ירושלים - רק ההתחלה: הלבנות ההון כובשות את הכדורגל | יהודה שפר
כיום כולם מבינים כי יש להילחם בהלבנת הון, וזאת הן מן הפן המוסרי הערכי, שלא לסייע למי שעברו עבירות להפיק הנאה מפירות העבירה, והן מן הפן המעשי, שהרי סוף גנב לתלייה וביום שתתגלה הלבנת ההון ייפגעו כל המעורבים התמימים בעסקה, למשל אוהדי בית"ר ירושלים
בדקה האחרונה ממש לפני פתיחתה של ליגת העל בכדורגל נמצא רוכש לקבוצת בית"ר ירושלים מידי משה חוגג, שכנגדו נפתחה חקירה בחשדות של מעשי מרמה ועבירות מין, והיא ניצלה מירידה טכנית לליגה נמוכה. יש לציין כי לחוגג עומדת חזקת החפות כל עוד התיק נמצא בחקירה ולא הוכרע בבית המשפט.
זאת בהמשך לפרשה מוזרה קודמת בה הגיע משקיע מסתורי מאיחוד האמירויות, שביקש לרכוש מחוגג חלק מהשליטה בבית"ר ירושלים אך סירב למסור פרטים בסיסיים לגבי זהותו ומקור כספו, וחוויה דומה שחוותה קבוצת הכדורגל הבריטית צ'לסי לאחר שנכסיו של בעליה רומן אברמוביץ' הוקפאו במסגרת סנקציות שננקטו כנגד מי שמסייעים לפוטין במלחמתו באוקראינה, והיא נאלצה להחליף בעלים הקיץ.
בכל המקרים הללו הסיכון הוא שרכישת הקבוצה היא ניסיון להבנת הון, כלומר ניסיונות להטמיע רכוש שמקורו בפעילות עבריינית, בשחיתות, במרמה או בעבירות מס או בניגוד לסנקציות בינלאומיות, כרכוש לגיטימי במערכת הפיננסית כדי לאפשר את המשך השימוש ברכוש.
בעבר גרסו רבים כי "לכסף אין ריח", אך כיום כולם מבינים כי יש להילחם בהלבנת הון, וזאת הן מן הפן המוסרי הערכי, שלא לסייע למי שעברו עבירות להפיק הנאה מפירות העבירה, והן מן הפן המעשי, שהרי סוף גנב לתלייה וביום שתתגלה הלבנת ההון ייפגעו כל המעורבים התמימים בעסקה, למשל אוהדי בית"ר ירושלים.
האם ניתן כלל להלבין הון באמצעות קבוצת כדורגל? ובכן התשובה היא בהחלט כן! כוח המשימה הבינלאומי למאבק בהלבנת הון (ה־FATF - Financial Action Task Force) פרסם בשנת 2009 מסמך המזהיר מהסכנות שבהלבנת הון באמצעות רכישת קבוצות כדורגל.
בישראל, בשונה ממדינות רבות בעולם, יש גם אינטרס ציבורי רב בהגברת השקיפות הפיננסית של קבוצות הכדורגל, משום שאלו נתמכות בצורה מסיבית בכספי ציבור, ובכלל זה גם בכספים שמגיעים מן הטוטו. לצורך זה הוקמה מערכת הבקרה התקציבית בהתאחדות לכדורגל, שתפקידה לפקח על האיזון התקציבי של קבוצות הכדורגל ולמנוע את קריסתן הכלכלית באופן שיפגע בתחרותיות וברציפות הפעולה של הליגות.
כיצד מבוצעת הבקרה? כל קבוצת כדורגל מגישה דו"ח כספי מבוקר על ידי רואה חשבון שמתייחס לעונת הכדורגל שחלפה, ורק לאחר שהקבוצות ממציאות לבקרה בטוחות לקיום סעיפים שבמחלוקת ניתן לקבוצה אישור לפתוח את עונת המשחקים. חשוב לציין כי הבקרה התקציבית משמשת גם כקריטריון הפיננסי להשתתפות הקבוצות הישראליות במסגרת המפעלים האירופיים, ובלעדי הבקרה לא תותר השתתפותן של קבוצות ישראליות במפעלי אופ"א.
מהם אפוא הלקחים שיש להפיק מן הפרשה הנוכחית? ראשית, יש לברר מיהו בעל השליטה האמיתי העומד מאחורי העסקה, מה מקור העושר של מי שאתה עושה עימו עסקים וכן מה מקור הכספים בעסקה. זאת גם בשל הכללים למאבק בהלבנת הון, אך גם כדי להבטיח עסקים טובים, מתוך תפיסה כי שקיפות ויושרה מועילות לעסקים.
שנית, אין לעצום עיניים מול חשדות ופרסומים שליליים ביחס לרוכש הפוטנציאלי. עצימת עיניים כלפי מקור הכסף והימנעות מבדיקה מעמיקה של סימני שאלה הוכחו לא פעם כאסטרטגיה מוטעית, שמביאה לסיכונים של הלבנת הון ובסופו של דבר לפגיעה בעסקים ובקבוצות הספורט. שלישית, על ההתאחדות לכדורגל לבדוק כיצד אפשר לשפר את הליכי הבקרה התקציבית כדי למנוע בעתיד את הישנותם של מקרים כאלה.
במסגרת זו יש לבחון לא רק את האיתנות הפיננסית במובן הצר אלא גם את שמו הטוב של מי שמבקש לרכוש קבוצת כדורגל. בשנים האחרונות התברר כי השקיפות חשובה גם בסקטור הפרטי, והיא חיונית גם כדי להבטיח את פעולתו התקינה של המגזר הפיננסי ולמנוע את ניצולו לרעה להלבנת הון על ידי עבריינים ומושחתים ברחבי העולם.
הכותב: עו"ד יהודה שפר שימש בעבר כראש הרשות לאיסור הלבנת הון וכמשנה לפרקליט המדינה (אכיפה כלכלית) אוהד בית"ר ירושלים מילדותו
