מאז אמצע השנה הקודמת חזרתי והזהרתי לא פעם ולא פעמיים כי הצמיחה הגבוהה שצפויה להתקבל בשנת 2022 (שאכן גם התקבלה עד תום אותה שנה) היא צמיחה מלאכותית שאינה משקפת עלייה פרמננטית בפעילות הכלכלית. כפי שהסברתי אז, חלק מהצמיחה הגבוהה לשנת 2022 נבע מהשלמת התיקון הסטטיסטי של ירידת התוצר בשנת הקורונה 2020 (כלומר מדובר בהטיה סטטיסטית מלאכותית) וחלק נבע מתיקון לא מלא של עליית המחירים במשק בכלל ומהטירוף שהתחולל בדיור בפרט.

ההתפארות של בנט, לפיד וליברמן בנתוני הצמיחה הגבוהים ובגירעון האפסי הייתה עבודה בעיניים. כעת מוגש לכולנו החשבון. כזכור, הממשלה הקודמת תדלקה גל אינפלציוני, נכשלה בטיפול ביוקר המחייה, איחרה בהעלאת הריבית וכל אלה הורידו את הריבית הריאלית ותדלקו תבערה אדירה בדיור. בתוך שנה אחת עלו מחירי הדיור הממוצעים בכשלוש מאות אלף שקל לדירה ממוצעת. אפילו הטירוף שקדם למחאת הדיור הגדולה של שנת 2011 לא הגיע לעלייה של שלוש מאות אלף שקל בתוך שנה אחת.
 

עוד ב-

ההתייקרויות נמשכות, הממשלה ובית המשפט העליון עוצמים עיניים | פרופ' ירון זליכה

לכתבה המלאה

כעת הולך ונחשף הבלוף. הערכות האוצר לצמיחה לנפש לשנת 2023 כבר ירדו לכמה פרומילים בלבד ולא מן הנמנע כי הן ירדו עוד, ואילו הכנסות הממשלה ממיסים החלו לרדת. הגירעון בתקציב המדינה הולך ומאמיר וכבר עתה ברור כי אין כל סיכוי שהממשלה תעמוד ביעד הגירעון שלה. גם הדיכאון שפשה בציבור, עקב השסע החברתי שחשפה הרפורמה המשפטית, לא תורם לצמיחה בלשון המעטה.

ירידה בהכנסות הממשלה תגרום בהכרח לירידה בצריכה הציבורית ולהתדרדרות נוספת ברמת השירותים החברתיים העלובים שאנו מקבלים מהממשלה. המשבר האדיר שמתחולל בהיי-טק בארה"ב הביא להפסקה זמנית בזרם ההשקעות בהיי-טק הישראלי (ואני חוזר ומדגיש כי אין לכך כל קשר לרפורמה המשפטית אלא להפסקת תהליך הדפסת הכספים בארה"ב ועליית הריבית שם אשר החלו כידוע הרבה לפני הרפורמה המשפטית).

עליית הריבית הבלתי נמנעת בישראל מכה קשות בצריכה הפרטית כמו גם בהוצאות הממשלתיות. עלייה של אחוז אחד בריבית עולה למשקי הבית כעשרה מיליארד שקל בשנה והריבית כבר עלתה הרבה יותר מאחוז אחד כמובן. ואילו הפעילות בענף הנדל"ן שהזינה חלק ניכר מעליית הכנסות הממשלה ואחראית לחלק משמעותי מהצמיחה שנרשמה נעצרה. ברור שלא ניתן להמשיך בעליות מחירים בסך שלוש מאות אלף שקל בשנה.

לאחר עלייה כה דרמטית צפויה עצירה זמנית למימוש רווחים וגם להתארגנות מחודשת של הרוכשים לרמת המחירים החדשה. ואילו, עליית הריבית פוגעת קשות בקבלנים הממונפים ומאיטה מאוד את קצב התחלות הבנייה. אני חושש כי בשנה הבאה יביאו התפתחויות אלה לחידוש עליות המחירים בשוק הדיור, אך בינתיים ההשפעות על הכנסות הממשלה ועל הצמיחה הן שליליות. ולבסוף, רמת החוב הפרטי הגיעה לשיא של כל הזמנים ואילו חשבונות הפנסייה שלנו ספגו מכה קשה עקב הירידות בשוקי ההון בעולם ובישראל. אלה מעלים מאוד את רמת הסיכון ואת אי הוודאות של משקי הבית ויערימו מכשול משמעותי נוסף בפני הצרכנים.

ומה עושה משרד האוצר של בצלאל סמוטריץ'? במקרה הטוב כלום ושום דבר. כלומר, חוץ מלהאשים את שר האוצר הקודם, אביגדור ליברמן, עוסק סמוטריץ' רוב זמנו בסיורים מיותרים בחו"ל או בביקורים שבועיים במשרד הביטחון. במקרה הרע, פקידי האוצר מעלים מהאוב את תוכניות החלם הבלתי נדלות שלהם להטיל עוד מיסים שונים ומשונים על כתפיהם של הציבור הרחב ושל העסקים הקטנים.

חלילה שלא לפגוע באוליגרכיית ההון שלטון הישראלית הם נמנעים מכל יוזמה לבטל את הטבות המס המפליגות של החברות הגדולות או חלילה להילחם ברצינות במונופולים, ביבואנים הבלעדיים, בבנקים או בקבוצות הכוח של המגזר הציבורי. האופוזיציה מצידה שותקת, ובצדק היא שותקת. מספיק נזקים הם חוללו לכלכלה שלנו בקדנציה הקודמת ומוטב שלא יזכירו זאת לציבור. בקיצור ולעניין, התחזית הכלכלית שלי למשק הישראלי אינה טובה. מוטב שנתניהו יעשה ריסטארט לסמוטריץ', אחרת אנו כולנו עוד נשלם ביוקר.

*הכותב הוא ראש ביה"ס לחשבונאות, כלכלה וניהול כספים בקריה האקדמית אונו ויו"ר המפלגה הכלכלית