משפט

דידי הררי חוטף תביעת ענק חסרת תקדים: "השתמש בקול שלי"

הקריין אוהד ארקין דורש פיצויים בסך 350,000 שקל מדידי הררי ומהעורך המוזיקלי שלו, שי בניטה, בטענה כי השתמשו בבינה מלאכותית כדי לשכפל את קולו ללא רשות. התביעה חושפת הקלטות שבהן מודה העורך: "עשיתי דגימה ב-AI, זו שטות שעשיתי"

מערכת ice | 14/4/2026 11:57 1

דידי הררי (צילום פלאש 90/ יונתן זינדל, shutterstock)

דרמה משפטית חסרת תקדים בעולם הרדיו והטכנולוגיה: שדרן הרדיו הוותיק דידי הררי והעורך המוזיקלי שלו, שי בניטה, עומדים במרכזה של תביעה בסך 350,000 שקל. התובע, הקריין המוכר אוהד ארקין, טוען כי הנתבעים השתמשו בטכנולוגיית בינה מלאכותית (AI) כדי "לשבט" את קולו ולהפיק ממנו אותות שידור (ג'ינגלים) עבור רדיו דרום - כל זאת ללא ידיעתו, ללא הסכמתו ומבלי שקיבל תשלום על כך.

לפי הפרסום שנחשף ב-ynet, הפרשה החלה בסתיו 2025, כאשר ארקין, המשמש כקריין הבית של תחנת 103FM מזה 16 שנים, גילה כי קולו נשמע בשידורי התחנה המתחרה, רדיו דרום. לפי כתב התביעה, בניטה השתמש בפלטפורמת ElevenLabs כדי ליצור מודל קולי של ארקין. הוא עשה זאת על ידי הזנת דגימות קול קיימות של הקריין לתוך המערכת, ובכך יצר "כפיל דיגיטלי" שהפיק קריינות חדשה לחלוטין שנשמעת בדיוק כמו המקור.

בשיחה מוקלטת שצורפה לתביעה, הודה בניטה בפני ארקין כי ביצע את השכפול ואף התנצל על כך. מהתביעה עולה כי השכפול נעשה לצורך יצירת אותות למעברון בפינה בתוכניתו של הררי, ולפי עדותו של בניטה בשיחה, הדבר נעשה לאחר שהררי עצמו ביקש ממנו קריינות והוא השיב לו: "אני אעשה לך משהו ב-AI". בנוסף, נעשה שימוש בקול המשובט גם עבור תוכנית הבוקר האישית של בניטה בתחנה.

עורכי הדין גיא אופיר וויקטוריה רזניק, המייצגים את ארקין, טוענים כי מדובר בפגיעה קשה בפרטיות, עשיית עושר שלא במשפט והפרת זכויות יוצרים. לטענתם, מעבר לגניבת הנכס המסחרי של הקריין, נוצר מצג שווא שלפיו ארקין עובד עם תחנה מתחרה לזו שהוא מזוהה איתה, דבר שפוגע במעמדו המקצועי. התביעה דורשת מבית המשפט לא רק פיצוי כספי, אלא גם הוראה למחוק לצמיתות את מודל הבינה המלאכותית שנוצר.

התיק הנוכחי צפוי להוות תקדים משפטי משמעותי בישראל בכל הנוגע להגנה על קולו וזהותו של אדם בעידן הבינה המלאכותית. התובע מדגיש כי אם לא ייקבע פיצוי הולם, המסר לציבור יהיה שניתן לשכפל כישורים של בני אדם בלחיצת כפתור ולעשות בהם שימוש מסחרי ללא עונש. כעת, יצטרך בית המשפט להכריע האם קולו של אדם הוא אכן מבצרו, או שמא מדובר בחומר גלם חופשי לכל דורש.