קנו דירות חדשות במיליוני שקלים בהרצליה - וגילו שהחניה הצמודה אינה שמישה: בית משפט השלום בתל אביב פסק לאחרונה פיצויים בסך כולל של כ-300 אלף שקל לרוכשי דירות בפרויקט תמ"א 38. זאת לאחר שהתברר כי מתקני החניה שהותקנו בפועל קטנים משמעותית מהמובטח, אינם תואמים את היתר הבנייה ואינם מאפשרים חניה של רכב משפחתי סטנדרטי.

הפרשה החלה כאשר שלושה מרוכשי הדירות בבניין ברחוב מלכי ישראל בעיר גילו כי אינם יכולים לעשות שימוש סביר במתקני החניה המכניים שהוצמדו לדירותיהם. אחת התובעות גילתה כי המתקן שסופק לה מתאים אך ורק לרכבים נמוכים במיוחד שגובהם אינו עולה על 1.55 מטרים, וכי רוחבו הצר מונע את פתיחת דלתות הרכב. אם עד היום התרגלנו לתביעות נגד הקבלן בטענה לאיחור במסירה, מתברר שיש ליקויים שיהיה קשה יותר לתקן.

שני תובעים נוספים, בני זוג שרכשו דירת 5 חדרים בבניין, סיפרו כי לא הצליחו להכניס למתקן את רכבם המשפחתי מסוג מאזדה CX5. בדיקה של שמאית מקרקעין מטעמם העלתה כי הותקן מתקן שונה מזה שצוין בהיתר הבנייה, וממדיו בפועל אינם מאפשרים שימוש ראוי. הרוכשים טענו כי מדובר בכשל תכנוני מהותי המהווה הפרת חוזה ומביא לירידת ערך של הדירות, ודרשו צו להחלפת המתקנים או פיצוי כספי.

היזמית, חברת בוני עיר בישראל בע"מ, ובעלי מניותיה - טענו כי מתקני החניה נבנו בהתאם לאישורי הרשות המקומית ולתקנים הנדרשים, וכי הסכמי המכר כלל לא כללו מידות מפורשות למתקנים עצמם אלא רק לבור החניה.

השופטת מיה רויזמן-אלדור דחתה את טענות ההגנה וקבעה כי היזמית הפרה את הסכמי המכר. השופטת הדגישה בפסק הדין כי על אף היעדר מידות מפורשות בחוזה, היזמית מחויבת לבנות בהתאם להיתר הבנייה, הכולל את הנחיות יועץ התנועה. לאחר שבחנה את חוות דעת השמאית שלא הופרכה, קבעה השופטת: "שוכנעתי כי מתקני החניה שסופקו לתובעים עמדו בניגוד לצפייתם הסבירה של התובעים, כרוכשי דירות חדשות מכוח חוק המכר, מקום שלא הוצגו להם מראש כל מגבלות אפשריות על השימוש במתקני החניה שהוצמדו לדירות שרכשו".

בית המשפט קבע כי בפועל הותקנו מתקנים שגובהם נע בין 1.58 ל-1.60 מטרים בלבד, בניגוד לקביעת יועץ התנועה בהיתר הבנייה שדרש גובה מזערי של 2.05 מטרים לתא החניה. הנתבעות לא הציגו אישור מרשויות התכנון לסטייה זו.

במסגרת פסק הדין הוחלט לבצע "הרמת מסך" ולחייב ביחד ולחוד את היזמית ואת החברה בעלת מניותיה (מ.נ. עתיד 2012 בע"מ). השופטת קבעה כי יש לפצות את הרוכשים בגין ירידת הערך שנגרמה לדירותיהם, אך הפחיתה 20% מהערכת הנזק של השמאית, בנימוק שאין מדובר במתקנים השקולים "לאפס או לריק מוחלט" וכי עדיין ניתן לעשות בהם שימוש כלשהו, גם אם נחות ומסורבל.

עוד ב-

משרד האוצר מזהיר: גל נוסף של ביטולי עסקאות נדל"ן בדרך

לכתבה המלאה

בסיכומו של דבר נפסק כי התובעת הראשונה תפוצה ב-96 אלף שקל, ובני הזוג יפוצו ב-160 אלף שקל. כמו כן, חויבו הנתבעות לשלם לתובעת הראשונה פיצוי מוסכם בסך 100 אלף שקל בגין הפרת הסדר גישור קודם שנחתם ביניהם, וכן לשאת בשכר טרחת עורכי דין והוצאות משפט בסך כולל של 45 אלף שקל.