בארץ

נשיא המדינה בטור מיוחד: "הניצחון השלם - כשנשיב את החיים למסלולם"

אחרי שלוש שנים של מלחמה ופצעים כואבים, בערב ראש השנה הזה מגיעה העת להרים את המבט אל האופק. הניצחון השלם שלנו אינו מסתכם רק בהכרעת האויב, אלא ביכולת לאחוז בתקווה, לרפא את החברה ולשוב לבנות עתיד ישראלי מזהיר של צמיחה, חינוך וחדשנות | טור מיוחד לראש השנה מאת נשיא המדינה

יצחק הרצוג, נשיא המדינה (צילום פלאש90/יונתן זינדל)
בחלוף שלוש שנים מתחילת המלחמה, בערב ראש השנה הזה - אנו ניצבים בפני פרק היסטורי חדש. פגשנו תהומות, וגם העפלנו לפסגות. ספגנו מכות קשות, אך הכרענו אויבים והעצמנו בריתות. גילינו שוב את עוצמתה של החברה הישראלית: את הרעות, הערבות ההדדית והנכונות להתייצב זה לצד זה בשעות הקשות ביותר.
גם כעת אנו זוכרים את המטרה שלשמה אנחנו כאן, ולמענה אנחנו נלחמים. הניצחון שלנו אינו מסתכם בהכרעת האויב. הוא יהיה שלם כשנשיב את החיים למסלולם. כשנוכל להמשיך ליצור ולייצר, ללמוד ולבנות, להגשים חלומות ולתת לילדינו עתיד של ביטחון, של יציבות ושל תקווה.
גם במהלך השנה האחרונה נוספו פנים ושמות, יפים ואהובים, לרשימת החללים הארוכה מדי שאנו חורטים על לוח ליבנו. את הכאב הזה לא נשכח. אבל בראש השנה הזה אנחנו מבקשים גם להרים את המבט ולראות את האופק.
זו אינה תקווה תמימה. זו תקווה שיודעת היטב מה איבדנו, ובכל זאת בוחרת בחיים. כי אחרי שנים שבהן שאלנו כיצד נגן על חיינו, מגיעה העת גם לשוב ולשאול: איך נחיה אותם. איזו מדינה נבנה כאן, ואיזו חברה אנו נשאיר לילדינו.
אחיי ואחיותיי,
אנחנו עם שבהמנוננו חרוט צו מחייב: צו התקווה. ובבית החותם של "התקווה", שלא הולחן, כתב נפתלי הרץ אימבר: "לֵךְ עַמִּי לְשָׁלוֹם, וּרְפוּאָה קְרוֹבָה לָבוֹא".
הרפואה שאנחנו מייחלים לה איננה רק איחוי הפצעים. היא גם שיבה אל הכוחות, אל התנופה ואל החלום. בנאומי האחרון בכותל המערבי, בערב יום הזיכרון - דיברתי על הרוח שעומדת בבסיס חיינו כאן, מניעה אותנו בקרבות, אך עוד יותר מכך - בחלומות ובתקוות. באהבות ובשגרת חיינו.
זו המשימה שלנו בשנה הבאה: לשוב אל הרוח הזו. לאחוז בתקווה ולהפוך אותה למעשים. לרפא את הפצועים בגוף ובנפש, לחזק משפחות וקהילות ולהשיב אמון בינינו, ובאותה נשימה גם לשוב ולבנות את העתיד הישראלי. והעתיד הזה הוא עתיד מזהיר.
בעתיד הישראלי תהיה כלכלה חזקה ומדע משגשג. חדשנות בעידן הבינה המלאכותית וחינוך שאפשר להתגאות בו. כל זה נמצא בהישג ידינו, כל עוד ניאחז ברוח שמניעה אותנו. כל עוד נאחז בתקוותנו. שלוש שנים נלחמנו, ועודנו נלחמים, על החיים. השנה החדשה קוראת לנו גם לבנות אותם. ומתוך החיים שנבנה יחד, מתוך התקווה, היצירה והאמונה, ייכתב גם השיר שאחרי המלחמה.
תהא שנת תקווה, צמיחה ורפואה. שנה טובה ומתוקה לכולנו.
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה