בארץ

אבל בישראל: אחת הנשים המבוגרות במדינה נפטרה בגיל 106

מרים רנן, מנפגעות פעולות האיבה הראשונות במלחמת העצמאות וחברת לשכתו של משה דיין, הלכה לעולמה בגיל 106. את חותמה היא השאירה גם על עולם הקולנוע והיצירה הדוקומנטרית, לאחר שהצטרפה לשירות הסרטים הישראלי כמפיקה
אישה על כיסא גלגלים (צילום אילוסטרציה shutterstock)
מרים רנן, מנפגעות פעולות האיבה הראשונות במלחמת העצמאות ומהנשים המבוגרות בישראל, הלכה לעולמה בגיל 106. רנן, שנולדה ב-11 בפברואר 1920, ליוותה את המפעל הציוני בצמתים ההיסטוריים המכריעים ביותר שלו - כעדה, כנפגעת שנשאה את צלקות המאבק על הגנת הארץ, וכיוצרת שהקדישה שנים רבות לשימור הזיכרון והתרבות הישראלית.
בראשית דרכה המקצועית עבדה רנן בלשכתו של משה שרת (אז שרתוק), שכיהן כראש המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית ולימים היה לראש ממשלת ישראל השני. מתוך הלשכה בירושלים ניהל שרת את המגעים הדיפלומטיים המורכבים והרגישים של היישוב העברי עם הנהגת העולם, בשעה שהמנדט הבריטי התקרב לסיומו והמאבק להקמת המדינה הגיע לשיאו.
ב-11 במרץ 1948 נקטעה השגרה באחת. מחבל שעבד כנהג בקונסוליה האמריקנית הצליח להערים על מאבטחי בית המוסדות הלאומיים ברחביה ולהחנות בחצר מכונית עמוסה בחומרי נפץ. הפיצוץ האדיר מוטט חלקים ניכרים מהמבנה, שבו שכנו גם משרדי המחלקה המדינית. 12 בני אדם נרצחו באסון, ובהם מנהל קרן היסוד לייב יפה, ו-44 נפצעו - בהם דמויות מפתח בהנהגת היישוב כגון ראובן שילוח, אליהו ששון, ואורה הרצוג (אמו של נשיא המדינה יצחק הרצוג).
רנן, שהייתה באותה עת בהיריון, נפצעה באורח קשה מאוד מקריסת הקירות והתקרות. לצד הפציעה הגופנית הקשה, נאלצה להתמודד עם שכול אישי כואב מנשוא כשאיבדה את עוברה בעקבות הפיגוע.
אף שנשאה עמה את מחיר הדמים של מלחמת השחרור, בחרה רנן בחיים ובתקומה. שנתיים בלבד לאחר האסון, בשנת 1950, נולדה בתה הבכורה.
בהמשך דרכה פנתה אל עולם הקולנוע והיצירה הדוקומנטרית, והצטרפה לשירות הסרטים הישראלי כמפיקה. במסגרת תפקידה עמלה על תיעוד מפעל הבנייה וההתיישבות בארץ, ובשנת 1964 הפיקה את הסרט "בלכיש", שהביא למסך את סיפור חבל הארץ המתפתח. את זיקתה העמוקה להיסטוריה היהודית המשיכה לבטא גם לאחר פרישתה לגמלאות, כאשר התנדבה במשך כחמש שנים בארכיון הסרטים היהודיים ע"ש סטיבן שפילברג באוניברסיטה העברית, ותרמה למיון ושימור של אוצרות קולנועיים מתולדות העם היהודי.
את ביתה קבעה רנן במוצא עילית, שם הייתה לדמות מוכרת, פעילה ואהובה במיוחד בחיי הקהילה המקומית לאורך עשרות שנים. חיוניותה וצלילותה ליוו אותה עד שנותיה המאוחרות. לרגל יום הולדתה ה-105, ביקר בביתה ראש המועצה האזורית מטה יהודה והעניק לה אות הוקרה מיוחד על תרומתה המתמשכת לחברה וליישוב.
 
עקבו אחרינו
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה