עמית סגל תוקף: "חברי הקואליציה הנוכחית ביצעו פיליבסטר"
עיתונאי חדשות 12 התייחס בטורו בידיעות אחרונות לאירועי השבוע האחרון בכנסת: "אין דרך להסביר את הצפצוף של חברי הקואליציה, השבוע, על היועצת המשפטית של הכנסת, נגד קיצור הדיון על חוק החשמל, האופוזיציה מגלה, כמובן, צביעות מרשימה בדרישתה לקיים את דברי הייעוץ המשפטי בעודה מנהלת מלחמת חורמה בפקידים"
עמית סגל הקדיש את טורו היום (שישי) בידיעות אחרונות להעברת חוק החשמל בכנסת והמהומה שהתעוררה לאחר מכן. על המוקד: זאב אלקין ואיילת שקד וגם מדוע האופוזיציה התנהגה בצביעות ומה לגבי חוק הפייסבוק של גדעון סער?
סגל כתב: "הסכנה הכבירה שאיימה על הדמוקרטיה הישראלית חלפה לבלי שוב. וכשאין סכנה רובצת לפתח, אפשר לשחרר את שומרי הסף: אין דרך להסביר את הצפצוף של חברי הקואליציה, השבוע, על היועצת המשפטית של הכנסת, נגד קיצור הדיון על חוק החשמל. הסעיף שבו נעשה שימוש, סעיף 98, הוא נשק לא קונבציונלי בכנסת: בכל שנות השלטון הקודם – בעצמו לא חלבי במיוחד – לא נעשה בו שימוש כמו בחצי השנה של השלטון הנוכחי. אך אשתקד יצאו המונים לרחובות בגלל "דריסת הכנסת", והנה היא נדרסת שוב, באין רואים".
"או קחו לדוגמה את השר זאב אלקין, שדווקא שומר על עקביות: הוא מתנגח עם הייעוץ המשפטי בין אם בליכוד ובין אם בתקווה חדשה. בחודש שעבר דילג מעל התנגדותה המפורשת של המשנה ליועמ"ש שהזהירה מאי חוקיות של מהלך הקשור לדיור הציבורי. אין זה משנה כרגע מי צודק, העובדה היא שאיש מחבריו לממשלה, מגני שלטון החוק במיל', לא הזדעק. בגל"צ מורידה מפקדת זמנית תוכניות סאטירה מהאוויר במהלך השידור, אבל חופש הביטוי כבר לא בסכנה".
"תקווה חדשה מציעה עכשיו חקיקה פראית שרק בטעות מכונה "חוק הפייסבוק": היא תאפשר להוריד מכל אתר, כולל וויינט ומאקו, כל פרסום שמנוגד לחוק כלשהו ובאופן עמום "מסכן בטחונו של אדם או ציבור". אשתקד נערכו הפגנות ענק בגלל חוק שנועד להילחם בקורונה והגביל – מאוד חלקית – קיום הפגנות. אבל כעת העבודה ומרצ שותקות כשההגנה על חופש הביטוי משונמכת מפסיקות של בית המשפט העליון בהרכב מורחב לשופט אחד, באישון לילה, במעמד צד אחד. כשהחוק עלה בגרסה זהה על ידי השרים ארדן ושקד, חברי הקואליציה הנוכחית ביצעו פיליבסטר. למזלם, איש לא הפעיל נגדם את סעיף 98".
"האופוזיציה מגלה, כמובן, צביעות מרשימה בדרישתה לקיים את דברי הייעוץ המשפטי בעודה מנהלת מלחמת חורמה בפקידים. אבל בכל הנוגע לקואליציה התגלה משהו חמור יותר: מבחינתה, חופש הביטוי והדמוקרטיה המהותית אינם ערך, אלא אמצעי. תמיכת חבריה ביועמ"שים ובדרג המקצועי לא נבעה מאמונה עקרונית בצורך בהם, אלא כיוון שנתפסו כשלוחה של האופוזיציה. בממשלה הנוכחית הם לא עקרון יסוד, אלא מטרד שולי".
