פעמים רבות, נאלצים רבים מאיתנו לרכוש תרופות בבתי המרקחת שאינם בהסדר, מסיבות של מרחק וזמינות. הבעיה מחריפה בשבתות ומועדים, כשבתי המרקחת של הקופות סגורים והציבור מחוסר ברירה פונה לבתי המרקחת הפרטיים שלא פעם מחזיקים תחליפים יקרים – ולכן  משלם מחיר מלא.

חוק הבריאות הממלכתי מחייב את קופות החולים לספק תרופות במחיר מסובסד לאלו שנקבעו בסל התרופות – זאת באמצעות בתי המרקחת של הקופות או התקשרות עם בתי מרקחת פרטיים. לצערי המציאות מלמדת שהקופות מקיימות את החוק באופן חלקי, כך שלרשות הציבור מספר מוגבל של בתי מרקחת המוסדרים בהסכם מטעם הקופות לנפק את התרופות במחיר מסובסד. הציבור, שעל פי רוב אינו מודע בעת רכישת התרופות איזה בתי מרקחת פרטיים נכללים בהסדר ואיזה לא – מוצא עצמו משלם עליהן מחיר מלא. באופן הזה לא ניתן לציבור באמת ליהנות ממחיר מסובסד של תרופות המרשם. אל לנו להקל ראש ביוקר התרופות, במיוחד כשמדובר במשפחות מעוטות יכולת ומרובות ילדים. הדבר מטיל עול כבד על הציבור ותורם ליוקר המחייה.

החוק כיום לא מבצע הנחיה ברורה לקופות החולים להגיע להסדר עם כל בתי מרקחת ברישיון, כך למעשה נמנעת מהאזרחים מימוש זכותם לפי חוק. מטרת הצעת החוק שהגשנו דורשת לחייב את כלל הקופות בהתקשרות מול כלל בתי המרקחת ובלבד שהינם בעלי רישיון ממשרד הבריאות. בדרך זו, הציבור יזכה לרכישה מסובסדת באופן מלא.

(מקור מרכז המחקר והמידע של הכנסת)

(מקור מרכז המחקר והמידע של הכנסת)

(מקור מרכז המחקר והמידע של הכנסת)

מדו"ח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת (הממ"מ) המתייחס ל-2023, עולה כי בקופות החולים מכבי, מאוחדת ולאומית 82% עד 87% מבתי המרקחת העומדים לרשות מבוטחיהם הם פרטיים ובהסדר עימם. בכללית 42% בלבד מבתי המרקחת לרשות המבוטחים הם פרטיים. כללית אשר מצד אחד מהווה את הקופה הגדולה ביותר, עם כ-53% מהנפשות המתוקננות במערכת, נתון המעיד על אוכלוסייה רחבה ומורכבת מבחינה רפואית – אך מצד שני, חלקה של כללית בסך בתי המרקחת עומד על כ-44.6% בלבד ובסך בתי המרקחת שבהסדר על כ-25.7% בלבד. משמע יש פער שעשוי להעיד על פריסה נמוכה יחסית של בתי מרקחת בבעלות הקופה ביחס לגודל אוכלוסיית מבוטחיה. אמנם כללית נהנית מיתרונות לגודל בכל הנוגע לרכש תרופות, אך בפועל יתרונות אלה אינם מתורגמים לשירות נרחב יותר או נגיש יותר למבוטחים – לפחות בכל מה שנוגע למונחי פריסת בתי מרקחת.  

לפי דו"ח של הממ"מ, מנתוני ה-OECD בשנת 2021 היו ב-32 מדינות הנמצאות ב-OECD בממוצע 28 בתי מרקחת קהילתיים ל-100,000 נפש – ביחס ל-21 בממוצע בישראל שדורגה במקום ה-22, משמע יש פחות בתי מרקחת לנפש בישראל. נכון לשנת 2024 יש בישראל 2,141 בתי מרקחת. חמור אף יותר שההיצע בפועל נמוך יותר בשל מספר גדול של בתי מרקחת פרטיים שאינם בהסדר מול הקופות.

שאיפתנו בתיקון החוק היא להגיע ל100% הסדר עם כל בתי המרקחת הפרטיים ולהעמיד את שירותם לכלל הציבור. בסופו של דבר התיקון בא על מנת להיטיב עם הלקוחות לממש את זכויותיהם ובו זמנית לאפשר זמינות ונגישות מרבית, שכן בתי מרקחת פרטיים פתוחים בשעות שהן מעבר לשעות הפתיחה של בתי המרקחת של הקופות וגם מאפשרים הזדמנויות העסקה נוספות לרוקחים – דבר שעלינו לעודד לאור מצוקת הרוקחים.

כאשר הנושא עלה לדיון בוועדת הכלכלה, הוצגה התנגדותן של קופות החולים הטוענות לפגיעה בתחרות בשוק התרופות. טענתן כי חיוב בהסדר של כל בתי המרקחת יפגע בהליך המיקוח של הקופה מול בתי המרקחת ובכך ישפיע על גובה הרווחים. זו טענה שהמציע כופר בה, שהרי לא מספר בתי המרקחת הם אשר יגדילו את כמות המרשמים. קופות החולים הן אלה שמנפיקות את המרשמים והכמות הכוללת שלהן אינה משתנה כתוצאה מהצעת החוק, הרי אין כפילות של המרשם. ואף יותר מזה, הרי שקופות החולים מזדכות ישירות מספקי התרופות בין אם זה בקנייה ישירה מבתי מרקחת שבבעלותם ובין אם זה מחברות התרופות על רכישות מבתי מרקחת פרטיים. משמע, הקופות תמיד שומרות על מרווח הרווח.

עוד ב-

עוגן צפוני: העיר שמובילה את התחדשות הגליל

לכתבה המלאה

*הכותב, שלום דנינו, הוא חבר כנסת מטעם הליכוד וחבר ועדת הכלכלה.