חברת הלובי "גורן עמיר", שמייצגת את חברת ההתפלה IDE, מצפה להחריג את החברה מצו הבלו (מס הפחמן) שנדון בשבועות האחרונים בוועדת הכספים של הכנסת. בדיון שנערך אמש (חמישי) התברר כי יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ דוד ביטן (הליכוד), נרתם לסוגיה ונפגש עם נציגי החברה.

ח"כ ינון אזולאי (ש"ס) דרש לדעת כמה פעמים נפגש משרד האוצר עם נציגי IDE כדי למצוא פתרון שיענה על צורכי החברה. מהדיון עלה כי הצדדים קיימו שיחת ועידה אחת של שעה ופגישה של חצי שעה לפני הכניסה לדיון. חברת IDE מבקשת לקבל החרגה מהצו, משום שלטענת יו"ר החברה, אמיר לנג, מתקן ההתפלה שהקמתו מתעכבת למעלה משנה יקרוס.
 

הח"כים נאור שירי, לזימי, בליאק, טיבי ועמאר גילו בהפתעה בוועדת הכספים כי היום לא יהיו הצבעות על תקציב המדינה.
מנגד, ח"כים מהקואליציה, למעט ח"כ אזולאי, כלל לא הגיעו לדיון.
הח"כים מהאופוזיציה טענו כי הח"כים בקואליציה ידעו כי אין הצבעות ולכן לא הגיעו@elidallal32 @hanochmilwidsky… pic.twitter.com/ALhoWhqTrN

— ערוץ כנסת (@KnessetT) February 29, 2024

לעומת שאר מתקני ההתפלה, המשתמשים בחשמל וזוכים לפיצוי על מחיר המים אם מחיר החשמל עולה, ב–IDE תכננו להשתמש בגז טבעי. עליית מחיר הגז בעקבות העלאת מס הפחמן תייקר עבור IDE את הייצור, ומנגנון קביעת תעריף המים לא יפצה את החברה. לכן היא מבקשת פטור מהמס.

התפיסה מאחורי מס פחמן לסוגיו היא פשוטה יחסית, ונשענת על העיקרון שלפיו "המזהם משלם". כלומר, הטלת מס על מחיר הפקת הדלק לצד תימחור הנזק שנגרם לסביבה. מס הפחמן ידחוף את התעשייה הישראלית להתייעל ולהפחית שימוש בדלקים מזהמים. באוצר מבקשים להשית מס על שימוש בדלקים מזהמים, שעליהם חל כיום מס נמוך, שאינו משקף את עלות הנזק הסביבתי.

בתגובה לבקשת ההחרגה של IDE, אמר עופר רז דרור, סמנכ"ל תכנון וכלכלה ברשות המסים: "מה שמבוקש לא נהוג בשום צורה במערכת המס במדינת ישראל. אין לנו פטורים כאלו ובטח לא פטורים מלאים. זה משהו מאוד יוצא דופן. זה משהו שלא מקובל בשום צורה וזה מאוד מקשה עלינו ברמה המשפטית. בכל מקרה זה לא נהוג להכניס בצווים פטורים כאלה. לא פסלנו את זה אבל זה מעורר אצלנו כאבי בטן מאוד גדולים". בתגובה אמר ח"כ אזולאי, "קח קלבטן".

עוד ב-

החות'ים זיהמו את הים האדום? "אסון סביבתי, איום על כל התעשייה"

לכתבה המלאה

התוכנית להטלת מס הפחמן אומצה בממשלת בנט-לפיד ב–2022, אך ירדה מסדר היום בממשלה הנוכחית. כעת היא עלתה שוב לשולחן ואף אושרה בממשלה, עקב אילוצי התקציב שיצרה המלחמה. הצעד צפוי להגדיל את הכנסות המדינה בהדרגתיות: ב-2025 הוא אמור להכניס לקופת המדינה כ-224 מיליון שקל, וב-2030 הוא צפוי להכניס כ-2.5 מיליארד שקל.