ההצעה לסבסד משכנתאות בישראל הפכה ביממה האחרונה לכלי ניגוח פוליטי. בעוד שהממשלה אישרה את קידום הנושא, במשרד האוצר מביעים התנגדות נחרצת וטוענים כי לא ניתן להעביר את ההצעה. עד שיתברר אם הכסף ייכנס לחשבון הבנק שלכם, בדקנו על מה המהומה וכמה כסף המדינה תחזיר לכם אם תעמדו בקריטריונים.

כזכור, היוזמה הזו, שמטרה לסבסד משכנתאות שהתייקרו בעקבות עליית הריבית מאז אפריל 2022, היא של המועצה הלאומית לכלכלה בראשות פרופ' אבי שמחון, שהוא גם מקורבו יועצו הכלכלי של ראש הממשלה. כפי שפרסמנו אתמול, ראש אגף התקציבים באוצר, מהרן פרוזנפר, תקף את ההחלטה וטען בין היתר שמדובר בתקציב מורכב שכולל קיצוצים במיליארדי שקלים ובשלב זה לא נכון להכביד עוד יותר את הנטל על הציבור. הוא העריך כי מדובר בגירעון של 7 מיליארד שקל.

חשוב לציין כי ההצעה המלאה טרם גובשה. בראיון בלעדי שערכנו כאן עם פרופ' שמחון בחודש דצמבר, הוא טען כי "הסיוע הוא מהעלייה ברווחי הבנקים", והוסיף כי הנושא "תקוע אצל היועצים המשפטיים". הוא הסביר כי "אנשים לקחו משכנתא והיום משלמים עד 10% יותר" והוסיף שהמדינה צריכה לעזור להם.

לא אהב את ההחלטה, בלשון המעטה. פרוזנפר (דוברות משרד האוצר)

לפי תזכיר החוק ,מי שיקבלו את ההחזרים הם בעלי דירה יחידה בלבד, שהמשכנתא שלהם נלקחה עד סוף 2022. הסיבה לכך היא העלאת הריבית האגרסיבית החל מאפריל 2022. 

להצעה הזאת יש גם הגבלות: מי שיקבל את ההטבה הוא רק מי שרכש דירה במחיר של עד 4.4 מיליון שקל בערך. הסכום עצמו ייקבע מהעלייה של ההחזר החודשי במשכנתא שלכם וכן משווי הדירה. כלומר, מי שרכש דירה ממוצעת, ב-2.2 מיליון שקל נניח, יקבל 75% מהעלייה במשכנתא.

מי שרכש במחיר גבוה יותר, יקבל פיצוי מדורג, אבל הוא יהיה נמוך יותר ממחיר מסוים. מי שרכש דירת יוקרה, כפי שהוזכר קודם, לא יקבל את ההטבה למרות שהמשכנתא שלו זינקה יותר. על פי ההערכות, מי שההחזר החודשי שלו עלה ביותר מאלף שקל בחודש, צפוי לקבל כמה מאות שקלים בחזרה לחודש. בסך הכל, מדובר בהחזר של אלפי שקלים, ואולי מעט יותר, לנוטלי משכנתאות שעמדו בקריטריונים. כאמור, רוכשי דירות יקרות ומי שלקחו משכנתא ב-3 וחצי השנים האחרונות, לא יקבלו החזרים.

עוד ב-

הקרב על המשכנתאות: משרד האוצר מתנגד לסיוע

לכתבה המלאה

המצדדים במהלך של נתניהו ושמחון הם בעיקר נוטלי המשכנתאות, שטוענים כי הריבית הגבוהה נותרה בעינה בין היתר בשל המלחמה בסוף 2023, אבל גם בשל המצב הכללי במשק עוד קודם. המתנגדים להצעה טוענים כי לא נכון, במיוחד בזמן מלחמה, להוציא מיליארדי שקלים ובנוסף - שהריבית ככל הנראה תרד בחודשים הקרובים. במועצה הלאומית לכלכלה טוענים כי מדובר בהוצאה של 2 מיליארד שקל, בעוד שבאוצר מעריכים שהנזק יהיה גבוה יותר, כ-7 מיליארד שקל.