דרמה משפטית וממונית בפירוק הממושך של חברת "הצלחת יחזקאל בע"מ": בית המשפט המחוזי בתל אביב, באמצעות השופט יעקב שקד, קיבל במלואן שתי בקשות מרכזיות של מפרקי החברה, רואה החשבון גד סומך ומנחם נויביץ', ופסק לטובתם שכר טרחה של מיליונים. לצד אישור שכר הטרחה, אישר בית המשפט בדיעבד גם התקשרות עם היועצת המימונית, למרות שטופלה, כך לטענת בעלי המניות, ללא אישור שיפוטי מראש וללא הליך תחרותי.

החברה, המצויה בהליכי פירוק מרצון עוד משנת 1997, נועדה לקדם השבחת מקרקעין עבור למעלה מ-1,000 בעלי מניות. במסגרת מתווה הפירוק שגובש, נכסי החברה חולקו לארבעה "סלים", כאשר הדיון הנוכחי התמקד ב"סל B" - קבוצה של כ-250 בעלי מניות שקיבלו זכויות במגרש 102 ב"מתחם ה-1000" היוקרתי בראשון לציון, פרויקט המיועד לכלול 298 יחידות דיור בבנייה עצמית משולבת.

המפרקים ביקשו לגזור את שכרם בשיעור של 6% משווי הקרקע, כפי שהוגדר בהחלטות היסטוריות של האסיפה הכללית ובית המשפט, אך בסיס החישוב עמד במוקד המחלוקת. בעוד שבעלי מניות מתנגדים טענו כי יש לגזור את השכר משווי היסטורי צנוע בהרבה (כ-560 אלף שקל למניה לפי שומות מ-2018) ואף לנכות מהשווי מס רכישה, היטלי השבחה ודמי איזון, פסק השופט שקד לטובת המפרקים. בית המשפט קבע כי שכר המפרקים ייגזר מדו"ח האפס המעודכן של הפרויקט, המעמיד את שווי המגרש המוברא והמושבח על כ-320 מיליון שקל (כ-273 מיליון ללא מע"מ).

נפסק כי בעלי תפקיד זכאים לגזור את שכר באחוזים מהשווי המושבח "ברוטו" ולא מהשווי ההיסטורי, מאחר שהשבחת הנכס היא תולדה ישירה של עבודתם המאומצת לאורך כחצי יובל. בנוסף, דחה בית המשפט את הטענה כאילו שיעור ה-6% כולל כבר מע"מ, וקבע כי לפי תקנות השכר לבעלי תפקיד יתווסף מע"מ כחוק.

במקביל, אישר בית המשפט בדיעבד את ההתקשרות עם היועצת המימונית מיכל כספי שפירא, ששכרה הועמד על 8,000 שקל בתוספת מע"מ לכל יחידת דיור (עלות כוללת של כ-2.8 מיליון שקל ל כלל הפרויקט). בעלי מניות טענו כי ההסכם נחתם ב-2022 ללא הרשאה, ללא הליך תחרותי, ותוך העמדת בית המשפט בפני עובדה מוגמרת לאחר שכבר שולמו ליועצת מאות אלפי שקלים.

השופט שקד קבע כי הגם שדרך המלך היא פנייה מראש לאישור שיפוטי, המפרקים פעל בתום לב לטובת הפרויקט. נקבע כי הפרויקט התאפיין מורכבות ייחודית - שילוב של בנייה עצמית, אוכלוסייה מבוגרת וקשיים בהשגת אשראי בנקאי - וכי היועצת, בעלת ניסיון מוכח מפרויקט כיכר המדינה, השיגה עבור בעלי המניות חסכון עצום בהסכמי המימון והריביות, העולה בהרבה על עלות שכרה.

עוד ב-

קרב ענקים בתל אביב: המדינה תובעת 1,300 דירות - ועשרות מיליונים

לכתבה המלאה

בית המשפט דחה גם את טענותיהם של בעלי מניות נוספים בנוגע להוצאות התפעול השוטפות של קופת הפירוק (הסתכמו בכ-24 מיליון שקל מאז 2007), ואישר כי מדובר בהוצאות תפעול והנהלה הכרחיות ונפרדות לחלוטין משכרם האישי של המפרקים. כונס הנכסים הרשמי (הכנ"ר) תמך בעמדת המפרקים בשתי הבקשות, ובית המשפט חתם את פסק הדין באישור מלא של שכר הטרחה וההתקשרות, ללא צו להוצאות.