באפריל האחרון התקיימה התמחרות על קרקע מרובת בעלים בהוד השרון. מדובר בשני דונם בקרן הרחובות דרך רמתיים ודרך מגדיאל, באזור העסקים הראשי של הוד השרון, שעובר כיום תהליך מואץ של התחדשות עירונית, בצמידות לתחנת קו המטרו המתוכנן, ובמרחק הליכה מבנייני העירייה, היכל התרבות ובית יד לבנים. על המגרש ניתן להקים בניין בגובה של 22 קומות הכולל כ-9,000 מ"ר של משרדים ומסחר. על המגרש קיימים היום ארבעה מבנים ישנים בשטח בנוי של כ-750 מ"ר.

כונס הנכסים עו"ד אביחי ורדי פרסם הזמנה להציע הצעות לרכישת הנכס, ובעקבותיה התקיימה בחודש מרץ התמחרות בין שלוש מציעות: המשיבה 1, ריאליטי קרן השקעות בנדל"ן; המבקשת 1, חברת בנימין זיגדון יזמות נדל"ן ובנייה בע"מ; וקרן קרדן נדל"ן. ההתמחרות נערכה במתכונת של "מכירה אנגלית", כאשר מחיר הפתיחה הועמד על 54 מיליון שקל, וכל אחת מהמשתתפות הייתה רשאית להעלות את ההצעה ב-250 אלף שקל בכל פעם. קרדן הודיעה על פרישה כשסכום ההצעה הועלה מעל 65 מיליון שקל, ואילו קרן ריאליטי וקבוצת בנימין זיגדון המשיכו בהתמחרות דד להגשת ההצעה הזוכה בגובה 81.75 מיליון שקל על ידי קרן ריאליטי ופרישת הקבוצה השנייה.
 

עוד ב-

קבוצת ריאליטי רכשה מגרש בהוד השרון, זה הסכום שהשקיעה

לכתבה המלאה

לאחר הזכייה הודיעה קרן ריאליטי כי בכוונתה לקדם תוכנית חדשה בשיתוף החלקות הסמוכות, תוך הגדלת זכויות הבנייה על מנת להקים פרויקט של עירוב שימושים שיכלול גם מגורים.

כעת נודע ל-ice כי אחת הקבוצות שהתחרתה בתהליך ההתמחרות, בנימין זיגדון יזמות נדל"ן ובנייה בע"מ, החליטה ביום המחרת לאחר סיום ההתמחרות כי ברצונה להציע סכום של 84 מיליון שקל עבור הקרקע, ודרשה, כשהיא מגובה בחלק מבעלי הקרקע, לקבל את הצעתה ולהעביר אליה את הזכייה.

טענת החברה היתה כי הליך התמחרות המתקיים במסגרת הליך פירוק שיתוף לא שקול לגיבוש של עסקה מחייבת, שכן עד לאישורו על ידי בית המשפט לא נכרת הסכם מחייב, וכי בעלי החברה ומנהלה שהה בחו"ל באופן שלא איפשר לה לקבל החלטה מושכלת בנוגע לסכום הסופי. הזוכה קרן ריאליטי סירבה לדרישה לקיים התמחרות נוספת, בעוד שהבעלים תמכו בקבלת ההצעה המשופרת. בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה, אישר את מכירת הנכס לקרן ריאליטי והורה לכונס לחתום עמה על הסכם המכר.

בשלב זה העלתה החברה את הצעתה ל-90 מיליון שקל ופנתה פעם נוספת לבית המשפט המחוזי בבקשה דחופה להורות  לכונס לקיים התמחרות נוספתף ונדחתה בשנית. החברה לא התייאשה ופנתה בערעור לבית המשפט העליון, וטענה כי קיבלה זמן קצר להיערך להתמחרות, וכי הצעתה הנוכחית, הגבוהה ב-10% מההצעה שהתקבלה, משרתת את זכות הקניין של הבעלים ומצדיקה פגיעה באינטרס הציבורי של סופיות ההליך.

השופט עופר גרוסקופף דחה את הבקשה כשהוא קובע כי עקרון סופיות ההליך הוא רב חשיבות ויכול לגבור על עקרון השאת התמורה, וכי קבלת הערעור עלולה להרתיע משתתפים פוטנציאליים בהתמחרויות עתידיות.

"למעט במקרים חריגים, הרגע שבו מנהל ההתמחרות "מכה בפטיש" מסמל את סיומה של ההתמחרות, וככלל אין להתחשב בהצעות נוספות אשר התקבלו לאחר מכן. לוח הזמנים לניהול הליך ההתמחרות היה ידוע לכלל המשתתפות בו, והן בחרו ליטול בו חלק בתנאים, במקום ובמועד שהגדיר כונס הנכסים. הבקשה שלפניי אינה כוללות טעמים מיוחדים המצדיקים לחרוג מאופן ההתמחרות שקבע כונס הנכסים, ולאפשר הגשת הצעות חדשות לאחר שהגיע הליך ההתמחרות לסיומו. בהקשר זה, לא למותר לציין כי במסגרת הליך ההתמחרות הוגשו עשרות הצעות מתחרות על ידי הצדדים להליך, ובתוכן 37 הצעות שהוצעו על ידי המבקשת בטרם החליטה לפרוש מההתמחרות לנוכח הגשת ההצעה הזוכה. ודוק, סמכותו של בית המשפט להתערב בהליכים כגון דא מטרתה לאפשר תיקון עיוותים אשר נפלו בהליך ההתמחרות; והיא אינה נועדה לאפשר "מקצה שיפורים" למציע שאיננו משלים עם תוצאותיו", כותב השופט בפסק הדין.

עו"ד צבי שוב, מומחה לנדל"ן, תכנון ובנייה, אומר כי "ביהמ"ש העליון קבע, כי לאחר שההתמחרות הסתיימה לא ניתן לאפשר להגיש הצעות חדשות. השיקולים ששקל בית המשפט בין היתר, שפתיחה מאוחרת של הליך התמחרות שהסתיים עלולה להרתיע משתתפים פוטנציאליים בהליכים דומים שיתקיימו בעתיד, ולהניא אותם מהשקעת זמן ומאמצים בהתמחרות, בשל חשש שזכייתם תבוטל בהמשך. זאת ועוד, גם מציעים שיבחרו כן להשתתף בהתמחרות עשויים להימנע מהגשת הצעתם הטובה ביותר במהלך ההתמחרות, מתוך מחשבה כי במקרה שלא יהיה די בהצעה שהגישו, תישמר להם הזדמנות נוספת להגיש הצעה משודרגת בשלב מאוחר יותר. השאת התמורה היא לא השיקול העליון, אלא שיש להתחשב גם בשיקול הוודאות שחשוב לא פחות, ובמקרה זה הוודאות גוברת על השאת התמורה, שכן ההבדל בהצעות לא היה מהותי, ולכן עדיף היה במקרה זה לשמור על ההליך המסודר ולא לפתוח אותו מחדש וליצור תסבוכת".