המתקפה הנוראית בשבת השחורה הובילה לשינוי מחדש בתפיסה של חיבור הטכנולוגיה והנדל"ן בכל הקשור לעיבוי הבניה גם כנגד טילים ומטעני חבלה, כאשר חלק מהבתים בעוטף ניצלו מהרס דווקא לאור השימוש בשיטות טכנולוגיות.

אחת מהן, למשל, היא שיטת GSB לביצור קירות מעטפת שמוכרת בעולם יותר תחת השם ICF אך עם התאמות לשוק הישראלי. מייסד השיטה, אילן ליאור, עוסק בטכנולוגיית ICF מעל שלושה עשורים, ומערכת GSB פותחה יחד עם קלקר עין הכרמל לתת מענה להתאמות לשוק הישראלי. מה ההבדל בין השיטות?

ההבדל העיקרי נעוץ בעובדה שלקלקר בצד הפנימי של הקיר אין כל תרומה. הטכנולוגיה מבוססת על חיבור מכני של פנל מחומר מבודד ובלוק צמנטי לכדי תבנית יציקה, בתווך שביניהם יוצקים בטון מזוין לכל גובה הקיר. הבלוק הפנימי יוצר מבנה בעל מסה תרמית גבוהה, הקירות מתפקדים כמעין קבל שמאזן את הטמפרטורה בבית ושומר על החום ועל הקור. החלק הפנימי איתן מול אש וגם תורם לאקוסטיקה טובה בתוך המבנה. באופן ככלי, מדובר בשיטת בניה חסכונית הן בזמן הבניה והן בכח אדם.

ליאור מספר כי לאחר בדיקה שערכו מאז מתקפת ה-7 באוקטובר הם נוכחו לדעת שבאף אחד מהמבנים שנבנו בשיטת GSB בעוטף עזה, כמו נחל עוז, כפר עזה וזיקים, שם הצמידו מטענים לקירות ואף ירו טילים רבי עוצמה – הבתים לא נחדרו. לעומת לבתים רבים שנבנו בבניה רגילה, נגרם נזק רב שמצריך את הריסתם המוחלטת.

לדברי ליאור, קבלן ותיק בעברו, יש לצאת בקריאה לציבור בכל הקשור לבניית מבנים ביישובי העוטף ויישובים וקיבוצים באזור: "הפריווילגיה לבנות מבנים לא מבטון היא נחלת העבר. ביתו של אדם הוא מבצרו, ושיטת הבנייה קובעת אם המבצר ישרוד או ייפול. לאחר מתקפת הטרור ב-7 באוקטובר נוכחנו לדעת שבאף אחד מהמבנים שנבנו בשיטת GSB בעוטף עזה; בנחל עוז, כפר עזה וזיקים, שם הצמידו מטענים לקירות ואף ירו טילי RPG - הבתים לא נחדרו. לעומתם לבתים רבים בבנייה רגילה נגרם נזק רב שיחייב את הריסתם המוחלטת. אין לנו את הזכות לשחזר טעויות. בתים פרטיים, מוסדות חינוך ומבני ציבור חייבים להקנות הגנה טובה לדיירים. כיתות לימוד כדוגמה שכעת נבנות כ"מבנים זמניים" במועצות השונות עבורי ילדי המפונים, חייבות להיבנות מבטון. בניה קלה לשימושים הנ"ל היא לא פחות משערורייה".

אילן ליאור, מפתח ומייסד שיטת בניה GSB. צילום: רז ליאור

כך, לדבריו, באותה שבת השחורה לרב הבתים הנ"ל המחבלים לא הצליחו להיכנס, למרות שירו RPG על החלונות והקירות. הבתים היחידים שהצליחו להיכנס אליהם הם אלה שהיו בהם חלונות פתוחים. אולם, הוא מוסיף, "לעומת זאת ואני אומר את זה בצער רב, בבתים שבניתי בניר עוז לפני 26 שנים, בחתך בו יש קלקר בצד הקיר הפנימי הקלקר השתתף בבעירה הפנימית".

לסיכום אומר ליאור כי  חלק ניכר של הבניה בארץ בפרט בישובים שסמוכים לגבול, למתקנים אסטרטגיים או לכל אזור מאוים "צריכים להיבנות מבטון מזויין ולמעשה לחזור לסטנדרטים שהיו קיימים עד ראשית שנות ה-90 של "בניה ביטחונית", בנוסף כמובן למרחב מוגן תקני".

עוד ב-

מלחמת חרבות ברזל: זו תמונת המצב בענף הנדל"ן

לכתבה המלאה

כך, לדבריו יש לבנות גם את הגגות מבטון מזויין, ולמי שמתעקש על צביון כפרי, רעפים רק מעל גג בטון. בנוגע לבידוד – מרחבים מוגנים חייבים להיות, לשיטתו, מבודדים תרמית ברמה גבוהה כדי לאפשר שהות ארוכה גם בתנאי הפסקת חשמל. דלתות – דלתות הדף רסיסים והגפת תריסים מנקודה אחת מרכזית, ובכך הוא מסכם: "לצערי ולא פעם אנחנו שוכחים זאת, ישראל אינה שוויץ. עלינו להגן על עצמנו בכל רבדי החיים והפעולות".