דו"ח מבקר המדינה שהתפרסם היום (שלישי) ועסק בעיקרו בתקופת הקורונה, התייחס בין היתר למערך ההסברה הישראלי ולפי הדו"ח ישראל נמצאת במערך הסברה כושל. אחרי שלא היה מינוי של ראש מערך הסברה החל מ-2015, ותקף את מערך ההסברה בנוגע למגיפת הקורונה.

הדו"ח עצמו עסק בתקופה שבין ינואר 2020 לאוקטובר 2020 בשאלה "איך התמודדה הממשלה עם הצרך בהסברה לציבור בזמן משבר הקורונה?" לפי הדו"ח 73% מהשיחות למוקד הטלפוני של משרד הבריאות לא נענו בידי מוקדן נכון לחודש ספטמבר 2020. בין הסגר הראשון באפריל 2020 ועד לסוף השנה, חלה ירידה ניכרת במידת אמון הציבור במקבלי ההחלטות.

הדו"ח הזכיר כי החל משנת 2015 לא מונו ראש מערך הסברה במשרד ראש הממשלה ומנהל תחום ההסברה המדינית-ביטחונית, תפקיד שהיה רלוונטי במיוחד גם במאי האחרון עם מבצע "שומר החומות". עוד הוסיפו כי החל מיולי 2019, מנהל מטה ההסברה לא היה מאוייש. באותו הנושא, מתוך 75 ישיבות ממשלה והתכנסויות של קבינט הקורונה, נציג מטה ההסברה הלאומי או יועץ מטעמו השתתפו 18 פעמים בלבד.

במהלך שנה שעברה, משרד הבריאות ופיקוד העורך ערכו שני מערכה הסברה נפרדים. כל מערך הסברה היה עם מסע פרסום נפרד ומוקדי מידע נפרדים. במהלך השנה עלו ביקורות של אי תיאום בין המוקדים, על כך שכן במוקד אחד אומרים משהו אחד ובמוקד השני אומרים משהו אחר. 
 

ברמת התקצוב, אתר האינטרנט של פיקוד העורף בנושא הקורונה עלה בסכום של 4.1 מיליון שקל ותקציב משר הבריאות שפעל במקביל עלה בסכום עתק של כ-11.5 מיליון שקל. סך הכל 15.6 מיליון שקל על אתרי ההסברה. רוב המידע בשני האתרים היה חופף וככל הנראה לא היה צורך בשני האתרים. 

כמו כן, המבקר תוקף את זה שפעולות ההסברה לחברה הערבית ולחברה החרדית החלו באיחור לעומת פעולות ההסברה לאוכלוסייה הכללית. ביקורת נוספת הייתה כי מערך ההסברה של מטה ההסברה ומשרד הבריאות ולא פעלו בשיטתיות נגד הפצת מידע כוזב.

בסיכום הדו"ח, פורסמו גם ההמלצות של המבקר ובעיקרן הדרישה להסדיר מתווה המחייב חלוקת אחריות בין גופי ההסברה השונים ולהתאמת התשתית הארגונית והמקצועית.