מתניהו אנגלמן, מבקר המדינה, פרסם הבוקר (חמישי) את דו"ח מימון מפלגות לכנסת ה-23. לדברי אנגלמן, מאז שתוקנה החקיקה וסיעות יכולות לקבל הלוואות מאוצר המדינה ולא מהבנקים, היקף ההלוואות גדל.

לפי דו"ח המבקר, בבחירות לכנסת ה-23 שהייתה בתקופה שבין דצמבר 2019 ועד ל-מרס 2020, 13 עשרה סיעות מתוך 17 סיעות קיבלו דוח חיובי, הארבע סיעות הנותרות: אח"י (חלק מסיעת ימינה), הליכוד, מרצ וש"ס ונקבע כי תישלל מהן יתרת המימון בסכום מצטבר של 65 אלף שקל.

אח"י שילמו שכר למועמת הסיעה ללא תיעוד מספר ולא לפי החלטת יו"ר ועדת הבחירות, הסיעה אינה זכאית למימון ממלכתי ובמקרים כאלה אין אפשרות להטיל סנקציה כספית על דוח שאינו חיובי. הליכוד, לא סיפק אסמכתאות לשירותי ייעוץ מחברה בחו"ל ונשלל מהסיעה מימון של 50 אלף שקל. מרצ חרגה מתקרת ההוצאה בשיעור של כ-1% ונשללו ממנה 15 אלף שקל. ש"ס הוציא הוצאות שלא לפי חוק דרכי תעמולה וספגו אזהרה לאחר שנשלל מימון באותו הנושא בדו"ח הקודם.

יחידת המימון לצורך מערכת הבחירות לכנסת ה-23 גדל ב-31% מהכנסת ה-22. לעומת מערכת הבחירות לכנסת העשרים ושתיים, סכום יחידת המימון לצורך מערכת הבחירות לכנסת ה-23 היה 1,819,066 שקל. כתוצאה מכך, הכנסותיהן של 17 סיעות מהמימון הממלכתי בבחירות לכנסת ה- 23 הסתכמו בכ-236.5 מיליון שקל. על פי דיווחי הסיעות, הוצאותיהן במערכת הבחירות הסתכמו בכ-233.7 מיליון שקל.

מהדוח עולה כי הסיעות משתמשות יותר ויותר במרחב הדיגיטלי לצורך קיום תעמולה פוליטית.  בכנסת ה- 23 הוציאו הסיעות 99.6 מיליון שקל, כאשר 46.7% מהן עבור שימוש באינטרנט וברשתות החברתיות,  17.1% מהם לטובת שלטים ושלטי חוצות ו- 4.8% מהם לפרסומים בעיתונות. 

המבקר אנגלמן קורא למחוקקים לבחון את נושא שימוש הסיעות בכספי המימון הממלכתי השוטף לטובת כיסוי גירעונות שיצרו במהלך הבחירות הקודמות. בדו"ח אמר: "הסיעות עושות שימוש חוזר ונשנה בכספי המימון הממלכתי השוטף לצורך כיסוי גירעונות שמקורם במערכות בחירות קודמות, ובין היתר הן נוטלות הלוואות מהכנסת כדי לכסות את הגירעונות שיצרו במהלך הבחירות. החוק מבחין בין הוצאות בחירות לבין הוצאות שוטפות של סיעה, ומקצה מימון נפרד לכל אחד מסוגי ההוצאות האמורים. כפי שכבר צוין בדוחות קודמים, כאשר המימון הממלכתי השוטף המשולם לסיעות משמש בפועל לכיסוי הגירעונות שנוצרו במערכות בחירות, משתמע מכך כי למעשה נפגעת יכולתן של סיעות להשתמש בכספי המימון הממלכתי השוטף למטרה שלה הם יועדו לפי החוק, דהיינו - קיום קשר רעיוני וארגוני עם הציבור בין בחירות לבחירות". 

עוד ב-

על חשבון הציבור: אלה הגרעונות שצברו המפלגות בבחירות

לכתבה המלאה

עוד הוסיף: "מאז תוקן החוק המאפשר לסיעות לקבל הלוואות מאוצר המדינה באמצעות הכנסת (במקום מבנקים) חלה עלייה בסכומי ההלוואות שנוטלות הסיעות. יתרת החובות של הסיעות לכנסת נכון ל-31 במרס 2020 עומדת על כ-200 מיליון שקל - עליה של כ- 470% לעומת החוב לבנקים לפני התיקון לחוק. נראה כי הסיעות רואות בהלוואות מקור הכנסה נוסף, ומשעבדות את תקציבן השוטף להחזר הלוואות, ובכך אינן מקיימות את מטרת החוק - קיום קשר רעיוני וארגוני עם הציבור בין בחירות לבחירות. על הסיעות לפעול ביעילות ובתקינות להחזר ההלוואות לאוצר המדינה".