הסופרת והעיתונאית הדסה בן ארי, שיתפה את עוקביה במונולוג מרגש וחשוף במיוחד, שבו שזרה בין הפרידה המכאיבה מסבה המנוח לבין השלב המורכב שבו היא נמצאת בחייה האישיים כעת, בעקבות הפרידה מבעלה לשעבר ואבי שבעת ילדיה, חנן בן ארי.

בן ארי שחזרה את ימיו האחרונים של סבה, אביגדור, שהלך לעולמו בעקבות סיבוך רפואי: "ראש השנה היה כמעט הפעם האחרונה שראיתי את סבא שלי", כתבה. "הגעתי אליו לבית החולים לפני שנכנס החג. העיניים שלו היו רכות, והוא החמיא לי על הלבוש מבעד למכשירים.

איך הלב זוכר מחמאה במשך 13 שנה כאילו שהיא נאמרה עכשיו? האיש החזק והשמח הזה, שכולנו חשבנו שיחיה לנצח, התלונן שכואבת לו הבטן. 'תתתרגל אביגדור, אתה בן שמונים ומשהו' אמר לו הרופא. הוא לא הבין שלוחם אצ"ל תמיד יהיה לוחם, ושאם כואב לו יש סיבה רצינית. כשגילו אבנים בכליות, כבר היה קצת מאוחר מדי".

בהמשך תיעדה בגילוי לב את הניתוח שהסתבך בעקבות טעות אנוש והוביל לפטירתו: "ניתחו אותו, הוציאו את האבנים, אבל בטעות נגעו לו בלבלב. אתה יודעים מה קורה כשנוגעים בלבלב חשוף? קריסת המערכות הייתה איטית, אבל נעה בכיוון ברור. איבדתי את סבא שלי. 'סבא' נשמע לכם אולי כמו איש זקן ואיטי, אבל זה לא היה האיש הזה. סבא שלי היה דלוק. הוא שר תמיד, עזר לקשישים במרכז המסחרי, ותמיד היה לו חלום להגשים. עוד לא פגשתי איש צעיר יותר ממנו. הוא מת, אבל הוא חי בחיים שלי, חי מאוד".
 

הצגת פוסט זה באינסטגרם

‏‎פוסט משותף על ידי ‏‎הדסה בן ארי‎‏ (@‏‎hadassa_benari‎‏)‎‏

מתוך האבל העמוק והכאב, תיארה בן ארי תהליך של חיפוש אחר תקווה וצמיחה: "בשבת הלכתי בשדה ליד הבית, האוויר הריח אלול והרגשתי הבטחה של תחילת שנה, הכל פתוח. חשבתי על סבא, חשבתי מה קורה כשנוגעים בלב חשוף, בלבלב, במעיים. אני אגיד לכם מה קורה: העצבים החשופים שמרגישים ייאוש, יכולים להרגיש גם תקווה". בעקבות קריאת הספר "התחדשות הנפש" העוסק בצמיחה פוסט-טראומטית, פנתה ישירות למחברו: "תודה לך ד"ר רועי הורן על הכאב והריפוי שהוספת לחיים שלי".

עוד ב-

גרושתו של חנן בן ארי נשברת: "רגעים קשים, אלה החיים"

לכתבה המלאה

במילים שהוסיפה לצד התמונות שפרסמה, התייחסה בן ארי באופן ישיר לתהליך הריפוי האישי שהיא עוברת בתוך המציאות החדשה של חייה: "אני קוראת את הספר הזה לא מתוקף התפקיד, אלא בעיניים של הילדה שבי במבקשת להתרפא. יש מדבר בחיים שלי, ואני הולכת בו מזיעה לצד הדרך של האורות הגבוהים והזוהרים, ושם רועי מראה לי מגדלור".