זמן קצר לאחר טביעת אניית הטיטאניק באפריל 1912, נעשו ניסיונות לשחזר את ההריסות ואת גופותיהם של אלה שירדו עם הספינה. אבל טכנולוגיית הצלילה המוגבלת של אותה תקופה מנעה מכך להפוך למציאות במשך יותר משבעה עשורים.

רק בשנת 1985 ההריסות נמצאו במהלך חיפוש משותף על ידי האוקיינוגרפים רוברט באלארד האמריקאי, והצרפתי ז'אן לואי מישל. אבל לצלילה בהתחלה לא היה שום קשר לטיטאניק - זו הייתה משימה סודית למצוא את הריסות של שתי צוללות גרעיניות, USS Scorpion ו-USS Thresher.

את המטרה הראשונית של המשימה איש לא ידע עד 2008, כאשר באלארד חשף את העניין בפני נשיונל ג'יאוגרפיק. "הצי סוף סוף דן בזה", אמר באלארד. במקור, באלארד נפגש עם הצי האמריקני ב-1982 כדי להבטיח מימון לסוג חדש של טכנולוגיה תת-ימית שתאפשר לו למצוא את הטיטאניק. חיל הים הסכים לממן את הפרויקט - אבל רק אם ניתן יהיה להשתמש בו כדי למצוא את הצוללות הגרעיניות שטבעו. ה-USS Thresher טבעה באפריל 1963, ו-USS Scorpion בעקבותיו שנתיים לאחר מכן, במאי 1965. הן נותרו הצוללות הגרעיניות היחידות שהצי איבד אי פעם.
  

הצי הסכים שבלארד יוכל לחפש את הטיטאניק אם יישאר זמן כלשהו במשימה לאחר מציאת הצוללות - ולאחר שיאשר אם לברית המועצות היה חלק כלשהו בהטבעתם או לא. "לא ראינו שום אינדיקציה לאיזשהו נשק חיצוני שגרם לצוללות לשקוע", אמר לנשיונל ג'יאוגרפיק רונלד תונמן, סגן ראש המבצעים הימיים דאז ללוחמת צוללות.

כשנותרו 12 ימים למשימה, באלארד הצליח למצוא את הטיטאניק באמצעות תחושה שהספינה התפצלה לשניים והשאירה שובל של פסולת. "זה מה שהציל את התחת שלנו," אמר באלארד. "חיל הים מעולם לא ציפה ממני למצוא את הטיטאניק."

עוד ב-

במאי "טיטאניק": יש קווי דמיון בין אסון האונייה לאסון הצוללת

לכתבה המלאה

אז, 23 שנים מאוחר יותר, באלארד חשף את האמת על משימתו. הוא גם כתב על הניסיון שלו במציאת הספינה בספרו, "הגילוי של הטיטאניק".