יונה לייבזון כתבת חדשות 12 עברה שבוע מרגש במיוחד. השבוע היא זכתה לקבל את פרס בני ברית לסיקור התפוצות, היא סיפרה לעוקבים שלה ברשתות החברתיות על המעמד שריגש אותה מאוד כמו גם דברי ועדת הפרס והנימוקים לבחירה. 

לייבזון שיתפה כמה דברים שאמרה על הבמה: ״בעוד שבועיים ימלאו 35 שנה לעליה שלנו לארץ. 35 שנה מאז הרגע שההורים שלי נחתו בסוף יולי ישראל והבינו שהחום שמכה בהם זה לא ממנועי המטוס אלא פשוט מזג האויר כאן בארץ, שונה מאוד מליטא. עבורי הפרס הזה הוא סגירת מעגל, חצי מהמשפחה שלנו עברה לארצות הברית וחצי עלתה לארץ''.

היא המשיכה ואמרה על הבמה: ''כשהתגייסתי לגל״צ ביקשתי להיות כתבת עליה וקליטה, לא הכרתי אף אחד בעולם התקשורת לפני והייתי די תמימה - חשבתי שזה אחד התחומים הכי חשובים שיש ושדווקא אל מול נושאים אחרים כאן יש לי יתרון מסוים. שנה ותשעה חודשים לתוך המלחמה הזו וברור לי כמה הקשר הזה עם המשפחה הזו מעבר לים, הוא חשוב. בשש השנים שלי בארצות הברית גיליתי שוב את מה שאולי עם השנים רבים שכחו או הדחיקו שהקשר בין הקהילות בחול לציבור בישראל הוא חזק ובלתי ניתן להפרדה גאוגרפית באמת. שמה שקורה כאן משפיע על החיים שם ושהאנטישמיות שרבים רצו לחשוב שכבר אינה דבר משמעותי עדיין נוכחת ואף מתגברת''.

היא המשיכה וסיפרה: ''דווקא בימים האלה כשאנחנו מחכים לבשורה שבתקווה תביא לשחרורם של 50 האחים שלנו שעדיין בעזה, החיבוק של הקהילה היהודית שם, הסיקור של מה שעבר עליהם ועלינו, הבנתי את עוצמת הקשר הזה. לראות את ההתגייסות שם, כל אחד במה שיכל, גרם לי במידה מסוימת להרגיש יותר בבית. ובאופן אחר להבין כמה הלב שלי והבית שלי הוא בישראל ואחרי שש שנים החלטנו שזה המקום שלנו. רועי בעלי, עמנואל הבן שלנו ואני. ועבורי זו קצת כמו לעלות לארץ בפעם השניה. ההורים שלי ויתרו על המון, על הזדמנויות גדולות יותר אולי כדי שאני ואחים שלי שנולדו אחרי יזכו לחיות במדינה שלהם וזה לא היה מובן מאליו אף פעם, בטח לא עכשיו''.

עוד ב-

מגישת חדשות 12 נחשפת: "הייתי די תמימה"

לכתבה המלאה

לסיום היא ביקשה למסור: ''אני רוצה לומר תודה למשפחה שלי שפה, לבעלי וגם למערכת שלי בחדשות 12, תודה לחברי ועדת הפרס ובני ברית על הבחירה, ועצם המעמד של הענקת תואר לעיתונאים בימים שבהם רוצים להצר את צעדיהם של העיתונאים ולהגביל את חופש הסיקור שלהם היא ראויה להערכה. זה לא טבעי לעיתונאים לקבל פרסים, אנחנו לא הסיפור, העבודה שלנו היא לא שיאהבו אותנו, אלא לדווח על האמת, על עובדות. אני אולד סקול ועדיין חושבת שהדבר הזה קיים, אמת ועובדות. ובואו אספר לכם משהו - האמת היא תמיד לא נוחה, תמיד יש צד כלשהו שלא אוהב אותה ובדיוק בגלל זה חשוב לדווח ולחשוף ולספר לציבור גם את מה שלא תמיד נעים לשמוע. אז תודה על זה, ברכות לרועי ואביטל על קבלת הפרס ובתקווה שבקרוב אכן נשמע בשורות טובות''.