יומיים בלבד לאחר הבחירות לכנסת ה-26, בג"ץ הורה היום (חמישי) להקפיא את כניסתו לתוקף של חוק השידורים שיזם שר התקשורת שלמה קרעי. זאת אף שהחוק אושר בכנסת כבר ב-16 ביולי 2026, ברוב של 53 חברי כנסת מול 48 מתנגדים.

החוק נועד לשנות את כללי המשחק בשוק הטלוויזיה הישראלי, אולם שורת עתירות שהוגשו נגדו הובילה להקפאת חלק מהוראותיו כבר בחודש יולי. כעת החליטו השופטים להרחיב את ההקפאה לחוק כולו, והורו לממשלה להסביר מדוע לא יבוטל בשל פגמים נטענים בהליך החקיקה.

אחת הנפגעות האפשריות מההחלטה היא רשת החדשות i24NEWS, שבבעלות איש העסקים פטריק דרהי, המחזיק גם בחברת HOT. אף שהערוץ משדר כיום באפיק 15, שידוריו בעברית זמינים בעיקר דרך שירותי טלוויזיה מבוססי אינטרנט. חוק השידורים נועד לאפשר לו להגיע גם למנויי הכבלים והלוויין המסורתיים של HOT ו-yes ובכך להרחיב את קהל הצופים הפוטנציאלי במאות אלפי משקי בית. בנוסף, החוק מעניק לערוץ הקלות בתחום הפרסום, שעשויות להגדיל משמעותית את הכנסותיו. בתגובה שהגיש לבג"ץ, הזהיר הערוץ כי הקפאת החוק עלולה לגרום לו נזק של עשרות מיליוני שקלים ולפגוע בהמשך פעילותו.

הוועדה לחוק התקשורת (צילום: יונתן זינדל/פלאש 90)

מנגד, בחברת חדשות 12, שנמנית עם העותרות נגד החוק, מציגים חשש אחר לחלוטין: פגיעה בעצמאות העיתונאית. כיום קיימת הפרדה משפטית וארגונית בין חברות החדשות לבין החברות המסחריות שמפעילות את הערוצים. החוק החדש מבקש להקל את הדרישה הזאת, כך שמערכת החדשות תוכל לפעול במסגרת אותה חברה שמפעילה את הערוץ.

בחדשות 12 חוששים שהשינוי יאפשר לבעלי הערוצים להפעיל לחצים מסחריים ופוליטיים על העיתונאים. בעתירה אף הוצג תצהיר של מנכ"ל חדשות 12, אבי וייס, שטען כי בשיחה עם קרעי בשנת 2023 דיבר השר על שינוי שיאפשר לראש הממשלה להשפיע על התוכן המשודר באמצעות בעלי הערוצים.

גלי בהרב מיארה (צילום: יונתן סינדל פלאש 90)

אז מה בעצם אמור החוק לשנות עבור הצופים? הרעיון המרכזי שמציג משרד התקשורת הוא לאפשר ליותר גופים להתחרות על הצופים והפרסומות, בלי שיצטרכו לעבור הליכי רישוי מורכבים ויקרים. כיום, למשל, קיימים הבדלים בין הכללים החלים על שידורי טלוויזיה דרך האינטרנט לבין אלה החלים על כבלים ולוויין. החוק מבקש לצמצם את ההבדלים, להקל על כניסת ערוצים חדשים ולאפשר לחברות כמו HOT ו-yes להרחיב את אפשרויות הפרסום שלהן.

בנוסף, הוא משנה את כללי הפיקוח על השידורים ומקים רשות חדשה בתחום. לדברי קרעי, המהלך אמור לעודד תחרות ולהעניק לציבור אפשרויות צפייה מגוונות יותר. מנגד, מתנגדי הרפורמה חוששים שהסרת ההגבלות תחזק דווקא בעלי הון שמחזיקים בכמה גופי תקשורת במקביל.

מי שתומכת בהקפאת החוק היא היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה. בעמדתה שהוגשה לבג"ץ בחודש שעבר טענה כי הליך החקיקה לווה בפגמים חמורים, ובהם היעדר עבודת הכנה משפטית מספקת, פגיעה ביכולת חברי הכנסת להשתתף בדיונים ושליטה חריגה של השר קרעי בעבודת הוועדה שעסקה בחוק. לדבריה, השינויים שקודמו עלולים לפגוע בחופש העיתונות ולהוביל לתוצאות שיהיה קשה לבטל בהמשך. קרעי, מצידו, דחה את הטענות וטען כי בית המשפט מתערב בסמכויות החקיקה של הכנסת.

עוד ב-

במיוחד לקרעי - שאלנו את ה-AI: מה אתה חושב על "חוק השידורים" החדש?

לכתבה המלאה

ומה צפוי כעת? בג"ץ הוציא צו על תנאי המחייב את הממשלה, הכנסת ויתר המשיבים להסביר מדוע אין לבטל את החוק כולו. תשובותיהם יוגשו עד 7 בינואר 2027, והדיון יתקיים בפני הרכב מורחב של תשעה שופטים. בשלב הראשון יתמקד בית המשפט בשאלה אם הדרך שבה אושר החוק הייתה תקינה, ורק בהמשך, אם יהיה צורך, יידונו הטענות הנוגעות לסעיפיו עצמם. עד להחלטה אחרת, כניסת החוק לתוקף מוקפאת, והמאבק על עתיד שוק הטלוויזיה הישראלי עובר מהכנסת לבית המשפט.