מיה יניב, יו"ר ועד עובדי סלקום, עובדת מסביב לשעון במשרה מלאה עבור 3,200 עובדי חברת הסלולר. אבל משהו מעניין עובר על עובדי סלקום. מעבר למאבק על התנאים הסוציאליים, הביטחון התעסוקתי, והעבודה השוטפת להצלחת החברה, בוועד לוקחים את הכוח המאוגד צעד אחד קדימה לטובת עשייה חברתית, בתחומים שלא קשורים בכלל לסלקום או לסלולר.

אז מה הקשר בין עובדי סלקום להקמת "בית הגיבורים" באיכילוב? או לעזור לחקלאים בתקופת הקורונה? בריאיון ל-ice, מספרת יניב על השינויים בתפיסה של ועדי עובדים, על המאבקים של סלקום, ואיך דרך מספרים ועובדות היא ניצחה כל מאבק שלה.
 

עוד ב-

יו"ר ועד סלקום מתייצבת לצד אלשטיין ורומזת בראיון ל-ice: "יש שם אולי אינטרסים מעבר"

לכתבה המלאה

"בעולם שלנו יש המון רע ואנחנו עוסקים בלהפיץ את הטוב"

לפני שנה ערכתי ריאיון איתך, אז זה היה לקראת הקרב על דסק"ש וההתייצבות שלך ושל הוועד לצדו של אדוארדו אלשטיין:

 "מהפן האישי מאוד כואב לי מה שקרה עם אדוארדו, עם הרוכשים החדשים אין איתם כמעט קשר. אבל אותם האנשים עובדים מולנו, אז אין יותר מדי דרמות. הייתה העברה יחסית שקטה ומנכ"ל איי.די.בי הוא אותו אדם, אז הכול ממשיך וקורה בשיתוף פעולה מלא, בעיקר בגלל המנכ"ל, אבי גבאי. אנחנו שומרים על מערכת יחסים טובה ולמען החברה, אני ידועה כאחת שמבינה לחלוטין מהרגע הראשון שהעובדים והחברה אחד הם, ושכדי להצליח צריך לדעת לפעול כמו מכונה משומנת ולא כמו שתי חתיכות שלא פועלות יחד".

מאז עברנו תקופת קורונה, איך היא השפיעה עליכם?

"הקורונה הרימה ראש בישראל, וידעתי בשיתוף עם אבי גבאי ליצור הסכמים שבעיקר היו בלחיצת יד והבנות. שהכול יהיה מהיר ויעיל כי הדבר הגיע מאוד מהר, הגנו על העובדים וזכויות סוציאליות ופנסיות - כל מה שצריך כדי לייצר רצף. אנחנו בסלקום היינו בחל"ת מאוד קטן בעובדי השירות, כאשר הממשלה החליטה לסגור את המוקדים, ולכל עובד הצענו חלופה, וקיבל את האופציה לפתוח מוקד מהבית - בין אם זה בגלל סיכון תחלואה גבוה או כאלו שפחדו להגיע לעבודה - יצרנו מטה, ועשינו המון מעשים טובים גם בעיקר ובאמצעות עם שיתוף עובדי החברה".

אבי גבאי מנכ"ל סלקום. צילום: פייסבוק, יח"צ

מעשים טובים?

"כמו לדוגמא, רכשנו שדות חקלאיים מחקלאים שעמדו לזרוק את הכול. ועד עובדי קבוצת סלקום מתפרשים ועושים עוד דברים ומאמינים בטוב. בתקופת הקורונה, אחרי שדאגנו לאנשים שלנו שלכל אחד יהיה את השכר והתנאים, ולא יהיה זרוק, החלטנו לייצר כל מיני מיזמים שאחד מהם עם החקלאים. שמעתי על המון חקלאים שעומדים לאבד את היבול, על עובדים שעושים משלוחים ואין מה לעשות עם הרכבים, עובדים מרשות שדות התעופה שיצאו לאבטלה, ולקחנו את הכול: לשלוח לעובדים ארגזים של פירות וירקות טריים ואיגדנו באמצעות חקלאים מדהימים שנפגשנו ותרמו את המרכזים הלוגיסטיים. זה לא קשור לסלקום ישיר, אבל הקמנו את זה כדי לעזור לאלפי אנשים ומשפחות שתהיה פרנסה: גם העובדים זכו לרווחה - תוצרת יבול חקלאי טרי וכייפי, וגם  זה עזר להמון אנשים להרוויח ולייצר פרנסה ומבחינתי זה להפיץ את הטוב, גוד קארמה. בעולם שלנו יש המון רע ואנחנו עוסקים בלהפיץ את הטוב".

"היו מלחמות עולם. בסלקום היה אסור להגיד את המילה ועד"

מיה יניב, יו"ר ועד סלקום, אמונה על מספר ענק של עובדים: 3,200 המאוגדים בהסתדרות הכללית. את הוועד יניב הקיצה בעצמה, אי שם בשנת 2012, אבל עם ההנהלות הקודמות, לפני אבי גבאי, המצב לא היה נוח: "היו מלחמות עולם שלא נגמרו בערך 7 שנים. מאבק מטורף. אסור היה להגיד בסלקום את המילה וועד". את הוועד הקימה יניב לאחר המון פגיעות שחוו העובדים: "תחת הנהלה שלא קיבלה את זה, שלא ידעה לקבל את העובדים והזכויות. המון שנים ניסיתי לשמור על 'שלום' עם ההנהלה הקודמת, ולצערי זה לא צלח. יש שיטה כשיושבות הנהלות ומסתכלות איך מייעלים את העבודה ומייצרים רווחים גבוהים, בדרך כלל, ואני לא רוצה להכליל, זה לא מגיע עם חשיבה אסטרטגית או תכנון לטווח ארוך וזה נופל בדרך כלל על העובדים - לקצץ ישר. אבי (גבאי) הגיע בפתיחת הקורונה, וזה היה מזל. אנחנו מבינים אחד את השנייה. יחסי שלום ותכנון לטווח ארוך הם קריטיים להצלחת החברה".

אדוארדו אלשטיין. "כואב לי מה שקרה איתו". צילום: ויקיפדיה, freepik

יניב מפרטת בדיוק את הכוונה שלה והחזון שלה להתנהלות הוועד: "אני מביאה תפיסה אחרת וראייה אחרת, אני שולטת בדו"חות של החברה בצורה מוחלטת, ואף פעם לא דרשנו לעשות נזק לחברה. להיפך. החברה היא הבית שלנו והאינטרס שלנו שהיא תצמח ולעובדים יהיה מקור פרנסה, וזה יהיה ווין-ווין גם לעובדים וגם להנהלה. הדבר הראשון שמעניין אותי זה השילוב והביחד: העובדים והחברה. לא בסדר כזה או אחר. אם אני אפגע בחברה היא לא תוכל להתקיים. העובדים מניעים את החברה והם הצינור".

גם מול אבי גבאי, אם פתאום הוא ישנה את עמדותיו, תעמדי על שלך?

"אבי לא יהפוך את עורו. אבל גם אם כן, אדע להתמודד עם זה כמו כל אתגר. פעלתי גם מול הנהלה קשה שלא ראתה את העובדים לנגד עיניה, ותמיד ידעתי לבוא בצורה מכובדת ולפתור בדרכי שלום ונועם".

"הדבר הראשון שמעניין אותי ואמרתי לך זה בא בשילוב וביחד והעובדים והחברה, לא בסדר זה או אחר. אם אני אפגע בחברה היא לא תוכל להתקיים, העובדים מניעים את החברה הם הצינור".

בשונה מוועדים אחרים, מיה בוועד במשרה מלאה: "מראש כשאיגדתי את סלקום הייתה מלחמה, ולא הייתי מוכנה לשמוע שהוועד ייעשה כמשהו צדדי". בוועד עובדים היום שמונה במשרה מלאה, ועוד שמונה במשרה חלקית. בסלקום היא כבר 12 שנה, ולפני תפקידה כיו"ר ועד - התפקיד האחרון שלה היה מנהלת מכירות שטח, שנפגעה לא מעט פעמים מההתנהלות של ההנהלה: "עד שבוקר אחד הסטירה הייתה חזקה מדי והחלטתי שאני משנה את המציאות". בסלקום, לפני ההתאגדות, היו יכולות להיות גזירות קשות על העובדים: הפחתה במשכורת ובלי מקום לפנות אליו מסכנת פיטורים: "התחברנו לאגף התאגדות העובדים והקמנו צוות מטורף שעד היום הולך איתי".

"ככה נראה צדק וחשוב לי להפיץ את הלאה"

יניב אמנם שולטת ביד רמה בוועד העובדים, אבל היא לא בשלטון דיקטטורי: הראייה, היא כבר עברה 3 מערכות בחירות: "יש לי ערך סנטימנטלי לוועד העובדים בסלקום, אבל כל בן אדם בעבודה ציבורית, אם הוא לא מקבל את הקול של הציבור פעם אחר פעם - אין לו מה לחפש". בעקבות תפקידה, היא נבחרה ברוב קולות כל פעם מחדש: "זה נורא מרגש אותי", מספרת יניב, "כי אני משקיע את החיים שלי בזה".

יו"ר הוועד רק בת 40, וכבר מאחוריה הצלחות ענק שאחד מהם הוא קליטת  עובדי הניקיון לעובדי חברת סלקום לאחר שנים בהם היו עובדי קבלן: "לי נמאס שאחרי 12 שנה בחברה, יש עובדים בחברה שנזרקים מקבלן לקבלן, שגם עוקץ אותם, וזה חרה לי מאוד. בתקופת ההנהלה הקודמת ניהלתי מאבק לא פשוט כמעט שנתיים ובסוף קלטתי את עובדי הניקיון והאחזקה. כמעט 50 עובדים. זה היה אחד הימים הכי מרגשים". כיום, בסלקום, עובדי הניקיון והאחזקה עם אותם תנאים בדיוק כמו שאר העובדים, ועם הסכם קיבוצי: "ככה נראה צדק וחשוב לי להפיץ את הלאה".

אבל יניב מדייקת. המאבק בסופו של דבר לא היה מאבק רק סוציאלי או מוסרי, אלא מאבק על צדק מתמטי טהור: מספרים ועובדות ואיך קליטת עובדי הניקיון והאחזקה דווקא יפחית את ההוצאות ויגדיל את הרווחים: "ניצחתי במספרים, אחר כך עברתי לרגש". 

עוד הישג ראוי לציון: הכנסת דירקטור - נציג של העובדים: "שהעליתי את זה בפעם הראשונה, ההנהלה כמעט נפלו מרוב צחוק. אין דבר כזה בישראל, וזו היסטוריה במדינה ועבדתי על זה מאוד קשה. וזה הצליח ברגע שהקונספציה השתנתה - שהעובדים הם לא האוייבים של ההנהלה, ואם החברה מרוויחה אז זה טוב לכולם".

דיברנו על מאבקים וזכויות, מה הקשר לפרוייקטים החברתיים של ועד סלקום?

"ישבתי ורציתי לעשות עם העובדים אירוע רווחה. הקורונה התחילה לזוז ורצינו לעשות אירוע רווחה חברה. ההפקה הכינה מצגת על האירוע, ותוך כדי חיבור מחשב היה על המסך לרגע מצגת על 'בית הגיבורים'. מייד הם הורידו את המצגת כי היא לא הייתה קשורה. שאלתי, מה זה 'בית הגיבורים'? ולאחר שכנועים, כי הם התעקשו שזה לא קשור למצגת וזה משהו אחר, הם סיפרו שיש עמותה שרוצה להקים בית חולים, מלונית, לילדים חולי סרטן, גם עבור בני המשפחה. כי ברגע שיש ילד כזה - המשפחה נגררת אחורה: האחים הופכים לשקופים כי משקיעים מאמצעים בילד, אחד ההורים מפסיק לעבוד ונזרק בספסלים באיכילוב, וגם הילד עצמו עובר טיפולים קשוחים ונוסע מהצפון לדרום, וזו גם סוג של התעללות. אז שאלתי: למה זה לא קורה? ואמרו לי שחסר עדיין 5 מיליון שקל. אז אמרתי להם שאני רוצה לבוא לעובדים שלי, ופעם בשנה אני מסתובבת ומפנה לו"ז כדי להרגיש את השטח, ועמדתי מול העובדים ואמרתי להם שאני רוצה להוציא בשמם 250 אלף שקל מכספי הרווחה מכספים קיבוציים עבור בית הגיבורים, והלוואי ואצליח לשכנע עוד 20 ועדים. חשוב לציין שעבור כל עובד זה כמו לוותר על טבלית שוקולד. האם אתם מוכנים לוותר? אני רוצה שעוד 25 שנה שייכנסו לבית הגיבורים שייראו שמי שגרם לזה לקרות זה העובדים. ארגנו באמת אירוע ענק עבור הוועדים האחרים וקיבלנו גם התחייבות של 1.2 מיליון שקל".

"לעשות טוב, זה מה שאנחנו עושים. סביב ועדי עובדים יש תקשורת שלילית ורואים בעיקר כותרות שלא קשורות למה שאנחנו עושים. ועדי עובדים זה לא דבר רע, והם יכולים בכול שלהם לעשות דברים טובים".

לסיכום, אי אפשר בלי לשאול על המאבק של המתחרים, ועד פלאפון:

"אני לעולם לא שמחה לאיד, לאף אחד. לא משנה כמה הוא מתחרה. אגיד בצורה פשוטה: מקווה שהעובדים וההנהלה של אלפא, ימצאו את הדרך לעבוד ביחד ושיהיה להם טוב".