החודשים שקדמו למערכת הבחירות התאפיינו במדיניות ממשלתית עקבית: בלימת התייקרויות בכל מחיר כדי למנוע זעם ציבורי, גם במחיר של גריעת מיליארדים מקופת המדינה והעברת החובות לממשלה הבאה. כעת, כשההכרעה הפוליטית מתקרבת לקו הסיום, פוקעים מנגנוני ההגנה המלאכותיים, והציבור הישראלי צפוי לפגוש גל התייקרויות מדורג אך כבד בכל תחומי החיים.

הדלק: סבסוד של חצי מיליארד שקל מגיע לסיומו

הדוגמה הבולטת ביותר להתערבות הפוליטית היא מחיר הבנזין. כדי למנוע את חציית הרף הפסיכולוגי של 8 שקלים לליטר, הפחית שר האוצר את מס הבלו בשקל שלם לליטר, בעלות תקציבית של כחצי מיליארד שקל לחודשיים בלבד. ההטבה הזו צפויה להסתיים בקרוב, ובהיעדר מקור תקציבי להארכתה, המס יחזור לרמתו המקורית - מה שיוביל לזינוק מיידי של כ־1 שקל לליטר במשאבות. העלייה הזו תתרחש על רקע שער דולר גבוה, פגיעה ביכולות זיקוק עולמיות ומתיחות ביטחונית אזורית, שימשיכו להפעיל לחץ כלפי מעלה.

תחבורה ציבורית: מחיר הנסיעה יעלה לפחות ל־8.40 שקלים

בתחבורה הציבורית, שבה נרשם זינוק של כ־45% בתעריפים בעקבות רפורמת "צדק תחבורתי", החליט משרד התחבורה להקפיא את המשך ההתייקרות במהלך שנת 2026. אלא שההקפאה הזו עלתה למדינה כ־20 מיליון שקל בחודש ולא ביטלה את עליית התשומות אלא רק דחתה אותה. עם פקיעת ההקפאה, יופעל מחדש מנגנון ההצמדה המשקלל את מחירי הסולר, הביטוח והשכר, והתעריפים צפויים לעלות ב־4% לפחות - כך שמחיר נסיעה בודדת באוטובוס או ברכבת קלה יטפס מ־8 שקלים ל־8.40 שקלים ומעלה, כפי שפורסם בכלכליסט. 

חשמל ומים: עלויות המלחמה והמשבר התפעולי חודרים לחשבונות

גם בחשבונות החודשיים צפויה מכה כפולה: על פי נוסחת התעריף, העלייה הבסיסית צפויה לעמוד על כ־1.5% עד 2% (גם לאחר קיזוז החזר חלקי ממכירת מיזם הסיבים IBC לציבור). אולם, חודשי הלחימה הביאו להשבתת אסדות גז ולשימוש בדלקים מזהמים ויקרים כסולר ופחם. בנוסף, חברת החשמל דורשת הכרה בעלויות עודפות בהקמת תחנת הכוח בחדרה, גורמים שעלולים לפרוץ את רצועת התעריף ולהביא לעלייה חדה בהרבה.

משק המים פועל כמשק כספי סגור, ללא סבסוד ממשלתי. ההתייקרות הצפויה בחשמל תייקר ישירות את פעילות מתקני ההתפלה וחברת מקורות. לכך מצטרפות הוצאות עתק על רכישת מסננים חדשים עקב משבר האצות ודלדול המאגרים הטבעיים. לאחר תקופה שבה הופעל לחץ פוליטי לרסן את המחירים, מעריכים גורמי מקצוע כי תעריף המים יזנק ב־3% עד 5%.

המסים עולים - וההתייקרות מתגלגלת לסופרמרקט

מעבר להתייקרות התשומות הבסיסיות, בור הגירעון המעמיק והוצאות הביטחון הגבוהות לא יותירו לממשלה הנכנסת ברירה אלא לנקוט בצעדי התכנסות פיסקליים. על הפרק: העלאות מסים ישירים ועקיפים, שחיקת שכר הנטו באמצעות הקפאת מדרגות מס ונקודות זיכוי ("מס שקט"), ועדכון אוטומטי של תעריפי הארנונה ברשויות המקומיות.

הסכנה המרכזית עבור הצרכן הישראלי נעוצה ב"אפקט הדומינו": מים, חשמל ודלק מהווים את תשומות הייצור והשינוע המרכזיות של כלל התעשייה והחקלאות בישראל. התייקרותם במקביל צפויה לשמש טריגר עבור היצרנים ורשתות השיווק לגלגל את העלויות ישירות אל מחירי המדף - כך שחשבון הבחירות הסופי יפגוש את האזרחים לא רק בחשבונות השוטפים ובתחנת הדלק, אלא בכל ביקור בסופרמרקט.

עוד ב-

לא רק בבלאק פריידי: המוצרים הכי נמכרים בישראל בשנת 2026

לכתבה המלאה

בתוך כך, משרד החקלאות וביטחון המזון הודיע באופן רשמי כי החל מ-1 בנובמבר 2026 יתעדכנו כלפי מעלה המחירים המרביים של ביצי המאכל הנמצאות תחת פיקוח מחירים. משמעות הדבר היא תוספת של 27 עד 33 אגורות לאריזה סטנדרטית של 12 ביצים, בהתאם לגודל הביצה.