כסף וצרכנות

3.6 מיליון שקל בדקה אחת: כך נראה מסע הקניות האגרסיבי של יום הבחירות

לצד מימוש הזכות הדמוקרטית, רבים ניצלו את יום החופש לפעילות צרכנית ענפה ששטפה את מרכזי המסחר בישראל. נתוני הקניות שנאספו מצביעים על חגיגת קניות של ממש | המספרים מאחורי טירוף הקניות ביום הבחירות
שופינג קניות (צילום shutterstock)
יום השבתון לרגל הבחירות לכנסת ה-26 הוכיח פעם נוספת כי עבור הצרכן הישראלי, הדרך מהקלפי אל הקניון קצרה במיוחד. לצד מימוש הזכות הדמוקרטית, מאות אלפי אזרחים ניצלו את יום החופש לפעילות צרכנית ענפה ששטפה את מרכזי המסחר ורשתות הקמעונאות ברחבי הארץ.
נתוני חברות האשראי, הסליקה והפינטק שנאספו עד שעות הערב מצביעים על חגיגת קניות של ממש, שבה ההעדפה לבילוי משפחתי מחוץ לבית הכתיבה את מגמות הצריכה הבולטות ביותר של היום, תוך שבירת שיאי הוצאות ונטישה זמנית של ערוצי האונליין לטובת החנויות הפיזיות.
היקף הפעילות החריג קיבל חותמת רשמית בנתוני חברת שבא, המנהלת את מערכת התשלומים הלאומית. בין השעות 08:00 ל-17:00 נרשמו במערכות החברה הוצאות בכרטיסי חיוב בסכום כולל של מעל 1.141 מיליארד שקלים. מדובר בזינוק חד של כ-41.2% בהשוואה לשעות המקבילות בבחירות 2022, שבהן עמדו ההוצאות על כ-808.5 מיליון שקלים, ובעלייה של 12.9% לעומת הבחירות המוניציפליות. דקת השיא של מסע הקניות הארצי נרשמה בשעה 12:40, שבה בלבד גיהצו הישראלים כ-3.61 מיליון שקלים ביותר מ-15,500 עסקאות - קצב פעילות המאפיין ערבי חג וימי שישי עמוסים.
המזון והאופנה בראש
נתוני מדד MAX, המבוססים על ניתוח של כ-4 מיליון כרטיסי אשראי עד השעה 20:00, מעניקים תמונת מצב מקיפה על חלוקת התקציב של הישראלים. הענף המוביל בהוצאות היה תחום המזון והמשקאות, שריכז כ-50% מסך ההוצאות היומי; גובה העסקה הממוצעת בענף עמד על 167 שקלים (עלייה של כ-19% מול יום שלישי שעבר), והמחזור הכספי בו גדל בכ-21%. מיד אחריו ניצב ענף ההלבשה וההנעלה, שריכז כ-22% מסך ההוצאות ורשם זינוק מרשים של כ-103% במחזור המכירות ועלייה של כ-89% בהיקף הרכישות, עם עסקה ממוצעת של 367 שקלים.
ענף הפנאי והבידור תפס כ-14% מסך ההוצאות עם צמיחה של 16% במחזור והוצאה ממוצעת של 222 שקלים לכרטיס, בעוד שענף מוצרי החשמל ריכז כ-10% מההוצאות עם ממוצע של 426 שקלים לכרטיס.
מגמות אלו תואמות גם את דיווחי יתר החברות בענף. לפי ניתוח ישראכרט, מחזור הרכישות באופנה זינק פי 2.2 בהשוואה ליום רגיל ומספר העסקאות הפיזיות בחנויות הבגדים טס ב-140%. במקביל, בחברת Hyp דיווחו על זינוק של 148% בכמות העסקאות באופנה לעומת השבוע שעבר ועלייה של כ-10% בסכום העסקה.
בתחום הקולינריה, בישראכרט הצביעו על כך שבתי הקפה, המסעדות, הקולנוע והאטרקציות הכפילו את פעילותם בהשוואה לשגרה, ובחברת Hyp נרשמה עלייה של כ-44% בעסקאות במסעדות לצד זינוק של 47.5% בגובה העסקה. מנגד, היציאה ההמונית מהבית פגעה קשות בענף משלוחי המזון עד הבית, שרשם צניחה חדה של בין 15% ל-49% בהזמנות.
צריכה תוך כדי שוטטות והניצחון המוחץ של החנויות הפיזיות
זווית משלימה על הרגלי הצריכה סיפקו נתוני פלטפורמת המשלוחים וולט, שהמחישו כי גם מי שבחר להזמין מזון עשה זאת בעיקר תוך כדי תנועה. בחברה זיהו עלייה של כ-40% בהזמנות למקומות פתוחים שאינם הבית או המשרד, בהם פארקים, מוקדי בילוי וסביבת בתי הספר שבהם הוצבו הקלפיות. שעות השיא באפליקציה נרשמו ב-9:00, ב-12:00 וב-17:00, ובראש ההזמנות עמדו המבורגרים, פיצה, שווארמה, סושי וגלידה.
במקביל נרשמה עלייה של 25% בהזמנות ממאפיות, קצביות וחנויות צעצועים כהיערכות למפגשים משפחתיים, בעוד שקטגוריות האופנה והאלקטרוניקה צנחו בוולט בלמעלה מ-30% - עדות לכך שהציבור העדיף לראות, למדוד ולרכוש מוצרים אלה באופן פיזי.
העדפה מובהקת זו של המסחר המסורתי באה לידי ביטוי מוחשי גם בנתוני מדד MAX, לפיהם כ-66% מכלל העסקאות ביום הבחירות בוצעו בחנויות הפיזיות (עם הוצאה ממוצעת של 292 שקלים), לעומת כ-34% בלבד ברכישות מקוונות (עם ממוצע של 350 שקלים). בישראכרט דיווחו על זינוק של 58% בעסקאות הפיזיות מול צלילה של 44% באונליין, ובענף מוצרי החשמל נרשם זינוק של 126% בעסקאות הפרונטליות מול ירידה של 58% ברשת. ברשת החשמל והדיגיטל א.ל.מ נרשם זינוק של 280% במספר המבקרים בסניפים לעומת שגרה, עם ביקושים גבוהים לסלולר, שואבי אבק ומוצרי מטבח.
התנועה העמוסה הורגשה היטב בשטח; חברת קאונטרייט דיווחה על עלייה של כ-52% בתנועת המבקרים במרכזי המסחר לעומת יום שלישי שעבר, לאחר שבשעות אחר הצהריים נרשם שיא של כ-66%. בקניוני עזריאלי הייתה התנועה גבוהה פי שלושה מיום רגיל, ובקניונים כמו עיר ימים ושבעת הכוכבים נרשמו עליות של עד 179% במבקרים, שנעזרו בשלל מופעים, הצגות וסדנאות לילדים שהפיקו הנהלות המתחמים.
פילוח גיאוגרפי ומבט לקראת חודש נובמבר
נכון לשעה 20:00, הממוצע הארצי להוצאה בכרטיס אשראי עמד על 334 שקלים. פילוח גיאוגרפי של מדד MAX מראה כי תושבי הצפון והדרום הובילו את רמות ההוצאה: אזור הגליל והעמקים התייצב בראש עם ממוצע של 371 שקלים לכרטיס, ואחריו תל אביב עם 362 שקלים, הגליל המערבי עם 361 שקלים, יישובי הדרום עם 360 שקלים, אזור השרון והשפלה הדרומית עם 358 שקלים, חיפה עם 357 שקלים, גוש דן עם 338 שקלים וירושלים שסגרה את הרשימה עם ממוצע של 329 שקלים לכרטיס.
למרות המבצעים האגרסיביים שנרשמו ביום הבחירות, מומחי הצרכנות ממליצים לציבור לגלות שיקול דעת. בעוד ימים ספורים ייפתח חודש נובמבר, שבמהלכו התחרות העזה סביב ימי הקניות הבינלאומיים תאלץ את הרשתות להעמיק את ההנחות ל-50% ואף 70% בענפי האופנה, החשמל והאלקטרוניקה. השורה התחתונה ברורה: אלא אם מדובר ברכישה דחופה במיוחד או ברצון לתמוך בעסקים מקומיים, איפוק של ימים בודדים עשוי לחסוך לצרכנים סכומים ניכרים.
 
עקבו אחרינו
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה