כסף וצרכנות

ביטוח לאומי ישלם פחות קצבאות? המהלך הדרמטי שעשוי להשפיע עליכם

ועדה מקצועית בראשות ניר קידר ממליצה על שינוי משמעותי באופן שבו מאובחנים ילדים על הרצף האוטיסטי ובקביעת סל הטיפולים המגיע להם. האבחונים הפרטיים צפויים להתבטל, קופות החולים יקבלו אחריות חדשה, וגם לקצבאות הביטוח הלאומי עשויות להיות השלכות משמעותיות
הביטוח הלאומי (צילום shutterstock)
שינוי משמעותי בדרך שבה המדינה מעניקה קצבאות, טיפולים ושירותים לילדים על הרצף האוטיסטי עומד על הפרק. ועדה מקצועית בראשות ניר קידר, מנכ"ל מרכז טאוב, פרסמה המלצות שעשויות לשנות את אופן האבחון של ילדים ואת היקף הזכויות שיקבלו. בין היתר, הוועדה ממליצה להעביר את האחריות על האבחונים הפרטיים לקופות החולים ולהפסיק את המודל שבו כל ילד המאובחן עם אוטיזם זכאי לאותו סל מענים, ללא קשר לרמת התפקוד ולצרכים האישיים שלו.
לפי הפרסום ב"הארץ", ההמלצות מגיעות על רקע עלייה חדה בהוצאות המדינה על קצבאות ביטוח לאומי לילדים עם מוגבלויות. ההוצאה על קצבאות אלה זינקה ממיליארד שקל בשנת 2013 ל-9 מיליארד שקל בשנת 2025, ועל פי התחזיות היא עשויה להגיע ל-18 מיליארד שקל בשנה עד 2030. במקביל, שיעור הילדים האוטיסטים בישראל גדל ב-490% מאז 2013, נתון המצביע על קצב עלייה חריג גם בהשוואה בינלאומית.
אחת הבעיות שעליהן מצביעה הוועדה היא שיטת הזכאות הקיימת, המבוססת בעיקר על עצם האבחנה ולא על מידת הצורך של הילד. כיום, ילד שמאובחן על הרצף האוטיסטי זכאי לסל טיפולים והטבות רחב, גם כאשר רמת התפקוד שלו גבוהה יחסית. מנגד, ילדים עם קשיים מורכבים יותר, הזקוקים לשעות טיפול ולסיוע נרחב, אינם תמיד מקבלים את כל המענים הנדרשים, בין היתר בשל מחסור באנשי מקצוע.
הפתרון שמציעה הוועדה הוא מעבר למודל מדורג, שבו כל ילד ייבחן לפי צרכיו ב-6 תחומים שונים, ובהתאם לכך ייקבע סל הטיפולים והשירותים המתאים לו. המשמעות היא שילדים הזקוקים לתמיכה משמעותית יותר עשויים לקבל יותר טיפולים ושירותים, בעוד ילדים שצרכיהם מצומצמים יותר יקבלו סל מותאם בהיקף קטן יותר. בנוסף, האבחונים יועברו לאחריות קופות החולים, והאבחון הפרטי, שבאמצעותו נקבעות כיום זכאויות ציבוריות, צפוי להתבטל. הוועדה ממליצה גם לבטל את שיטת ההחזרים להורים עבור טיפולים פרטיים.
אלא שהמהלך אינו צפוי להיות פשוט ליישום. ועדת קידר מדגישה כי העברת האבחונים והטיפולים למערכת הציבורית תחייב תוספת תקציבים משמעותית, בין היתר כדי להציע שכר שימשוך אנשי מקצוע שעובדים כיום במערכת הפרטית. היישום אמור להתבצע בהדרגה, כאשר תחילה יועברו לאבחון ציבורי ילדים צעירים ומקרים מורכבים, ובהמשך יורחב המהלך בהתאם ליכולת המערכת למנוע היווצרות תורים ממושכים.
האם גם קצבאות הביטוח הלאומי ישתנו?
כבר בפברואר 2026, בריאיון לאתר "שווים", אמר ניר קידר כי הוועדה בוחנת מעבר למודל שבו היקף הטיפולים ייקבע בהתאם לרמת התפקוד והצרכים של כל ילד. באותו ריאיון הבהיר קידר כי הוועדה אינה עוסקת ישירות בקביעת קצבאות הביטוח הלאומי, אך ציין כי להמלצות עשויות להיות השלכות גם על המוסד לביטוח לאומי, שיוכל להיעזר במודל החדש לצורך התאמת הזכאות.
כעת, עם פרסום ההמלצות, מתברר כי השינוי המוצע רחב יותר מסוגיית הטיפולים בלבד. הוועדה ממליצה שכל הגופים הציבוריים, ובהם הביטוח הלאומי, משרד הבריאות, משרד החינוך ומשרד הרווחה, יתבססו על אבחון משותף ומחייב במקום לדרוש אבחונים נפרדים. עם זאת, אין מדובר בהחלטה שכבר התקבלה על שינוי סכומי הקצבאות, אלא בהמלצות שעדיין נדרשות לאימוץ ולהחלטות ממשלתיות.
הוועדה הוקמה ביוזמת מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב, והשתתפו בה גם נציגים ממשרדי הממשלה ומהביטוח הלאומי. יישום ההמלצות יחייב שינוי נרחב במערכות הציבוריות ובאופן שבו נקבעות זכויותיהם של ילדים עם אוטיזם. בשלב זה עדיין לא ברור מתי יחל המהלך ובאיזה מתווה יאומצו ההמלצות בפועל.
עקבו אחרינו
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה