זו התרופה הטובה ביותר לבריאות הנפשית בתקופת הקורונה
בשנה הראשונה למגפה הבנו את הצורך בסגר, נרתמנו למאמץ כדי שלכולנו יהיה טוב יותר בהמשך. היום, שנתיים לאחר מכן, אנו מבינים שהמגפה תהיה נוכחת בחיינו עוד זמן רב, ולכן כדאי להיערך אחרת כדי לשמור על הבריאות הנפשית שלנו ושל ילדינו, החשובה לא פחות מבריאותנו הגופנית
התמודדות הממשלה עם הגל החמישי מעוררת הדים רבים בתקשורת, ברשתות החברתיות ובשיחות חולין. יש החושבים שהממשלה מאבדת שליטה ושמדובר בכאוס גדול, ויש הסבורים שמדובר בהתנהלות מחושבת ואחראית.
איני מתיימר להציע פתרונות כוללים להתנהלות הנכונה ולדרך ההתמודדות הראויה עם גלי הנגיפים הפוקדים אותנו. באשר לנפש האדם, אני מבקש לומר שדווקא בתקופה זו חשוב להשאיר את מוסדות התרבות פתוחים כמעט בכל מחיר.
בשנה הראשונה למגפה הבנו את הצורך בסגר, נרתמנו למאמץ כדי שלכולנו יהיה טוב יותר בהמשך. היום, שנתיים לאחר מכן, אנו מבינים שהמגפה תהיה נוכחת בחיינו עוד זמן רב, ולכן כדאי להיערך אחרת כדי לשמור על הבריאות הנפשית שלנו ושל ילדינו, החשובה לא פחות מבריאותנו הגופנית.
רבות נכתב על הצורך בשמירה על חיי התרבות בתקופת הקורונה. שמירה זו, המגובה על ידי המדינה, מאפשרת להעניק גם בימים אלו מזון חשוב לנפש באמצעות ביקור במוזיאון או בתיאטרון, צפייה במופע או האזנה לקונצרט.
כאב לילדים וכמנהל מוסד תרבות, חוויתי על בשרי את המצוקות שבאו בעקבות הסגרים: מצוקה נפשית לאדם ומצוקה ל"נפשו" של ארגון. ההליכה לבית הספר והיציאה לפעילות מחוצה לו, כמו גם ביקור במוזיאון או בתיאטרון, מביאים אתם משב של נורמליות – כל זאת לצד אינספור בדיקות, בידודים וחיסונים.
איני מתייחס במאמר זה לקושי הנובע מאובדן ההכנסות כתוצאה מסגירה אפשרית של מוסדות התרבות, אלא מבקש לעסוק בתחושות הקשות שחווים המבקרים הפוטנציאלים, אנשי הצוות ומנהלי מוסדות התרבות לנוכח הפסקת הפעילות התרבותית.
הקושי להתנהל במציאות שנכפתה עלינו בשבועות האחרונים הוא גדול. מחד גיסא אנו מנסים להמשיך כמעט בכל מחיר בעשייה, ביצירה ובשמירה על הנורמליות שהייתה מנת חלקנו עד לפני שנתיים, ומאידך גיסא מדי יום מתבטלים ביקורים שתוכננו מראש, ומספר המשתתפים באירועים מצומצם. עם זאת, אנחנו מוקירים את היכולת לקיים שגרה.
אני קורא לכל עמיתיי, מנהלי מוסדות התרבות בארץ, להמשיך ליצור. אני קורא לקהל הרחב להגיע ולצרוך תרבות. זוהי בעיניי התרופה הטובה ביותר לבריאות הנפשית שלנו כבני אדם וכחברה.
