דיגיטל וטק

לאחר פרשת ג'נסן הואנג: בכיר באנבידיה בהצהרה מפתיעה על ישראל

מיכאל כגן, סמנכ"ל הטכנולוגיות של אנבידיה, השתתף בכנס הסייבר וה-AI באוניברסיטת תל אביב: "ישראל נמצאת לצד ארה"ב וסין בחזית הטכנולוגית של הבינה המלאכותית". בהמשך, הצהיר כגן: "מי שישתמש ב-AI בצורה יעילה יותר, וידע להיעזר בו כדי לבצע את עבודתו, יהיה טוב יותר בעבודה שלו"

עקבו אחרינו בגוגל

מערכת ice | 9/11/2026 18:06

ברקע הסערה שהתעוררה סביב מנכ"ל ענקית השבבים, ג'נסן הואנג, בכירים בחברה מתייחסים להתפתחות טכנולוגיית ה-AI ומעמדה של ישראל בעולם בתחום החדשנות. מיכאל כגן, סמנכ"ל הטכנולוגיות (CTO) של אנבידיה, הודיע כי ישראל נמצאת בקבוצת המדינות המובילות בעולם מבחינת היכולות הטכנולוגיות בתחום הבינה המלאכותית, לצד ארה"ב וסין.

את הדברים אמר בשיחה עם ד"ר אסף הורוביץ, סמנכ"ל בינה מלאכותית ברשות החדשנות, תחת הכותרת "Building Intelligence at Scale: From Science to the Physical World", שהתקיימה במסגרת שבוע הסייבר וה-AI באוניברסיטת תל אביב, בנוכחות מאות זרים שהגיעו לישראל חרף המצב הביטחוני המתוח ובכירים וחוקרים ישראליים בתעשייה.

"ישראל היא אחת משלוש המדינות שנמצאות בחזית הבינה המלאכותית בעולם - ארה"ב, סין וישראל. לא מבחינת מספר האנשים, אלא מבחינת היכולות הטכנולוגיות", אמר כגן. לדבריו, אחד התחומים שבהם ישראל יכולה להתבלט במיוחד הוא אבטחת AI ובטיחות מערכות בינה מלאכותית, לצד יתרונותיה בפיתוח שבבים, תשתיות מחשוב, מודלים ויישומים.

בטיחות AI: האחריות מתחילה בשלב הפיתוח
חלק מרכזי בשיחה עסק באתגר של פיתוח מערכות AI בטוחות ואמינות, במיוחד לנוכח התרחבות השימוש בסוכני AI ובמערכות שמסוגלות לבצע פעולות באופן אוטונומי. כגן הדגיש כי בניגוד להדגמות טכנולוגיות, שבהן ניתן להציג יכולות בסביבה מבוקרת, השקת מוצרים מחייבת הקפדה על בדיקות, אימות ובטיחות.

לדבריו, חלק ניכר ממשאבי הפיתוח של אנבידיה מוקדש לתהליכי אימות ובדיקה, כדי לוודא שהמוצרים פועלים בהתאם להבטחות ושניתן להשתמש בהם באופן בטוח ואחראי. "כל מי שמספק מוצרים מבוססי AI או תשתיות להפעלת AI אחראי לוודא שהדברים נעשים באופן בטוח", אמר כגן.

הוא הוסיף כי גם כאשר מערכות AI מסוגלות לבצע משימות במהירות ובהיקפים גדולים בהרבה מבעבר, העקרונות הבסיסיים נשארים זהים: יש להגדיר כללים ברורים, להציב מנגנוני הגנה, לנטר את פעילות המערכות ולאכוף את הכללים.

כך מאמנים רובוטים לפעול בעולם האמיתי
בהתייחסו להתפתחות ה-AI הפיזי (Physical AI), הסביר כגן כי פיתוח רובוטים ומערכות אוטונומיות מחייב תהליך אימון מורכב, הכולל שלוש שכבות מחשוב שונות: הראשונה משמשת לאימון מודל היסוד; השנייה מאפשרת ללמד את המודל את חוקי הפיזיקה באמצעות סימולציות; והשלישית היא יכולת המחשוב המוטמעת ברובוט עצמו, שמאפשרת לו לפעול ולקבל החלטות באופן אוטונומי.

כגן הדגיש את חשיבות הסימולציות, שבהן ניתן לאמן רובוטים להתמודד עם מצבים חריגים ומורכבים בתנאים מבוקרים, מבלי לסכן בני אדם או לגרום נזק לסביבה. לדבריו, שעת אימון בסימולציה יכולה להשתוות לשעות רבות של ניסיון בעולם הפיזי.

הוא הדגיש כי האחריות לבטיחות אינה מסתיימת בסביבת הסימולציה, ויש להטמיע מנגנוני הגנה הן בעולם הדיגיטלי והן במערכת הפיזית עצמה. "אף אחד לא בונה מכונית בלי בלמים ומוכר אותה ללא בלמים. באותו אופן, לא צריך להוציא לשוק מוצר שאינו בטוח", אמר.

ישראל יכולה להוביל בכמה שכבות של תעשיית ה-AI
כשנשאל באילו תחומים ישראל יכולה להוביל בשנים הקרובות, הציג כגן תמונה רחבה של תעשיית הבינה המלאכותית, המורכבת משכבות רבות - החל מאנרגיה ושבבים, דרך תשתיות מחשוב, מרכזי נתונים ומודלים, ועד ליישומים המשרתים משתמשים וארגונים.

לדבריו, לישראל יש יכולות משמעותיות כבר בשכבות התשתית והחומרה. הוא ציין את פעילותן של חברות ישראליות בתחום תכנון השבבים, את תרומתם של צוותי הפיתוח בישראל לטכנולוגיות של אנבידיה, וכן את היכולות המקומיות בתחום הקישוריות האופטית והסיבים, שהן חלק ממערכות המחשוב המתקדמות של החברה.

כגן התייחס גם לפוטנציאל בתחום מודלי היסוד, וציין כי פיתוח מודלים מתקדמים מחייב השקעה מקבילה בתשתיות ובמשיכת כוח אדם מיומן. עם זאת, הוא הדגיש כי היישומים הם בסופו של דבר החלק החשוב ביותר בשרשרת הערך, משום שהם אלה שמספקים את השירותים שעליהם ארגונים ולקוחות משלמים. לדבריו, בישראל פועלות כ-1,400 חברות סטארט-אפ, והאקוסיסטם המקומי פעיל במגוון שכבות של תעשיית ה-AI, ובמיוחד בתחומי הבטיחות והיישומים.

"AI הוא כלי שצריך ללמוד להשתמש בו - לא לפחד ממנו"
כגן הדגיש כי היתרון המרכזי של ישראל הוא ההון האנושי, וקרא להשקיע בחינוך ובחשיפת תלמידים לבינה מלאכותית כבר מגיל צעיר. לדבריו, מערכת החינוך צריכה לעודד שימוש מושכל ב-AI במקום להעניש תלמידים שמשתמשים בו במסגרת הכנת שיעורי הבית.

הוא השווה את הבינה המלאכותית למחשבון: כשם שמורים אינם בודקים אם תלמיד השתמש במחשבון כדי לפתור תרגיל במתמטיקה, כך יש להתייחס גם ל-AI ככלי עבודה וללמד את התלמידים כיצד להשתמש בו בצורה יעילה.

"מי שישתמש ב-AI בצורה יעילה יותר, וידע להיעזר בו כדי לבצע את עבודתו, יהיה טוב יותר בעבודה שלו", אמר. לדבריו, הבינה המלאכותית היא אחד הכלים המשמעותיים ביותר שפיתחה האנושות, והעולם נמצא עדיין בשלבים הראשונים של הבנת היכולות שלה. עם המעבר מהעולם הדיגיטלי לעולם הפיזי, השפעתה צפויה להתרחב באופן משמעותי.

מה יהיה ה-Moonshot הבא של ה-AI?
לקראת סיום השיחה נשאל כגן מה לדעתו עשוי להיות ה-Moonshot הבא בתחום הבינה המלאכותית, ומה צריכים יזמים לחפש מעבר להתקדמות המהירה של מודלי השפה הגדולים.

כגן הצביע על שני כיוונים בעלי פוטנציאל משמעותי: שיפור דרמטי ביעילות האנרגטית של מערכות מחשוב, ויצירת דרכים חדשות לתקשורת ולשיתוף פעולה בין בני אדם באמצעות AI. לדבריו, עתיד התקשורת חורג משיפור יכולות הווידאו או מתרגום בין שפות, וכולל אפשרויות רחבות יותר להעברת ידע, לשיתוף פעולה וליצירה משותפת.

עוד ב-

הפרשה לא תתפוגג: אנבידיה מאבדת 4% בוול סטריט

לכתבה המלאה

הוא הדגיש כי יזמים צריכים להתמקד ביצירת שווקים חדשים ובפיתוח פתרונות שמאפשרים לאנשים ולחברות להצליח יחד, ולא רק בניסיון להגדיל נתח בשווקים קיימים. גם אנבידיה, לדבריו, אינה יכולה לעשות הכול לבדה, ולכן החברה משקיעה בבניית אקוסיסטם של שותפים, לומדת מהמשוב שלהם ומתאימה את פעילותה בהתאם לצרכים וליכולות של השותפים במסע המשותף.