הדילמה האמיתית למנהלי ההשקעות הגדולים נמצאת באלוקציה, כלומר היעד הגיאוגרפי אליו הם יעבירו את הכסף שלהם וכאן הדעות חלוקות. הקונצנזוס הוא שהשוק האמריקאי הוא חוף מבטחים למשקיע הישראלי שמחפש תשואות ולהתרחק מעט מהבלגן בישראל, אבל אבנר סטפק מפתיע היום ומצביע על שווקים נוספים.

את הדברים אמר ספטק בוועידת שוק ההון באילת. לשאלה כיצד הוא מחלק את תיק ההשקעות שלו, אמר סטפק: "מניות 40-45% 20-25% שוק אלטרנטיבי והיתרה אג״חים עם הטייה לממשלתי על פני קונצרני.
 

עוד ב-

כמה הרווחתם בקופות הגמל וקרנות ההשתלמות בחודש מרץ

לכתבה המלאה

"לגבי המניות, לשים לב לאסיה שמתעוררת להגדיל את משקל אסיה על חשבון ארה״ב שהפכה יקרה מדי עם מכפילים גבוהים מדי. להקטין שווקים ותיקים ולתת לאסיה. הודו ויפן שווקים מעניינים. גם את אירופה הספידו מהר מדי. גם בישראל עם כל הצרות המקומיות השוק עוד ישלים פערים. לגבי השקעות אלטרנטיביות גם לקוח פרטי צריך להחזיק אחוז שמן בהשקעות אלטרנטיביות, זה לדעתי צריך להיות חלק גדול מתשואה עתידית והורדת סיכון".

נסביר עוד קונצנזוס אחד והוא שביצועי החסר בשוק ההון המקומי נובעים בעיקר מחוסר הוודאות בישראל, חוסר ודאות שהחל עם תחילת המהלכים לחקיקת חוקי המהפכה המשפטית והמשיך באסון הנורא של ה-7 באוקטובר ובמלחמה ודרך ניהולה, למרות ההישגים הצבאיים.

הקונצנזוס מדבר על כך שביום שאחרי, שוק ההון המקומי יהיה המקור המרכזי לכסף למימון תהליכי השיקום האזרחי וזה אומר הרבה פרויקטים שיזדקקו לכסף שיניב תשואה עודפת במעלה הדרך אבל כדי שזה יקרה צריך לקרות משהו בגזרה הפוליטית שימנע עימות עם ארה"ב ויביא לשחרור החטופים.