לא חסרים סיפורי הצלחה בישראל בתחום הטכנולוגי, אבל אחרי כל כך הרבה הנפקות, רכישות וגיוסים מרשימים, לא פחות מעניין להסתכל קדימה ולשאול: מי תהיה הסיפור הישראלי הגדול הבא? ואם מחפשים מועמדת רצינית, תכירו את ואסט דאטה.

כדי להבין למה ואסט מעניינת, צריך להבין בעיה מרכזית אחת של עולם הבינה המלאכותית: כוח העיבוד (המעבדים) זמין, אבל הנתונים לא תמיד מגיעים מהר מספיק. כשמאמנים מודל AI גדול - כמו ChatGPT, לדוגמה - מוזרמות אליו כמויות עצומות של מידע. אם המידע "תקוע" ולא מגיע בזמן, כל המעבדים היקרים, לפעמים אלה של אנבידיה שעולים מאות אלפי דולרים, פשוט עומדים ומחכים. כסף שנשרף.

ואסט פיתחה פתרון תוכנה שמאפשר למודלים לגשת למאגרי מידע ענקיים - בקנה מידה של אקסה-בייט (מיליארדי גיגה-בייטים) - במהירות אדירה. בפועל, היא הופכת את כל מרכז הנתונים לגוף חשיבה אחד, מהיר ורציף. החברה עצמה כבר לא מגדירה את עצמה כחברת אחסון נתונים, אלא כ"פלטפורמת נתונים לבינה מלאכותית" - הבחנה שנשמעת שיווקית אבל משקפת שינוי אסטרטגי אמיתי.

ואסט הוקמה ב-2015 על ידי רנן חלק ושחר פיינבליט, ובשנים הראשונות הייתה חברה טכנולוגית מוצלחת אך לא בולטת. מה שהשתנה הוא הביקוש: ככל שמהפכת ה-AI מאיצה, כך גדל הצורך בתשתיות שיכולות לתמוך בה. ואסט הייתה שם בדיוק במקום הנכון עם הפתרון הנכון.

היום ההכנסות החוזרות השנתיות של החברה (ARR) עומדות לפי ההערכות על כ-200 מיליון דולר, עם תחזית לזינוק ל-600 מיליון דולר עד סוף 2026. החברה גם הצהירה שהיא כבר רווחית מבחינת תזרים מזומנים - הישג נדיר לחברת צמיחה בקצב כזה.

ואסט כבר עובדת עם השמות הגדולים בתעשייה כמו אנבידיה, אך היא לא רק לקוחה של ואסט, היא גם משקיעה אסטרטגית בה. מנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, ראה בה שותפה קריטית לפריסת תשתיות ה-AI בארגונים גדולים. ואסט הייתה גם מהראשונות לתמוך בטכנולוגיית ה-BlueField של אנבידיה.

המשמעות: כשחברה בונה כיום מרכז נתונים לבינה מלאכותית, היא קונה את המעבדים מאנבידיה ואת התוכנה שמנהלת את הנתונים מואסט.

בנובמבר 2025 חתמה ואסט על עסקה עם CoreWeave - ספקית ענן המתמחה בתשתיות AI שמתחרה ב-AWS ובגוגל - בהיקף של 1.17 מיליארד דולר. CoreWeave בחרה בואסט כפלטפורמת הנתונים הראשית שלה. זה אומר שכל לקוחות CoreWeave - כולל, ייתכן, חברות AI מובילות בעולם - יריצו את המודלים שלהם על תשתית ישראלית.

מבחינת ואסט, העסקה מספקת הכנסה יציבה ל-3 עד 5 שנים קרובות, ומאשרת שהמוצר שלה הוא תשתית תפעולית בסדר גודל של מיליארדי דולרים. לקוחות נוספים כוללים את AWS של אמזון, את חברת הניאו-קלאוד הישראלית נביוס, ואת xAI של אילון מאסק.

לאחרונה השלימה ואסט סבב גיוס לפי שווי של כ-30 מיליארד דולר, בהשתתפות CapitalG של אלפבית (חברת האם של גוגל) ואנבידיה. קפיצה מדהימה מהגיוס האחרון ב-2023, שהעמיד את שוויה על 9.1 מיליארד דולר בלבד. הגיוס הזה טרם התממש רשמית.

ישנם שלושה תרחישים עיקריים עבור ואסט: גיוס נוסף לפי שווי גבוה, הנפקה בוול סטריט, או רכישה על ידי ענקית טכנולוגיה. הנפקה נראית כאפשרות הסבירה ביותר בשלב זה - מספר הגופים שיכולים לרכוש חברה בשווי של 30 מיליארד מצומצם. ובשוק שצמא לחברות תשתית AI אמיתיות - לא כאלה שמוכרות מודלים, אלא כאלה שבונות את הצנרת עצמה - ואסט מציעה משהו נדיר.

עוד ב-

"גוגל ואנבידיה במשא ומתן" - החברה הישראלית שווה 30 מיליארד דולר?

לכתבה המלאה

ההשוואה הקרובה ביותר היא ככל הנראה מלאנוקס, חברת הרשתות הישראלית של אייל ולדמן שנרכשה ב-2019 על ידי אנבידיה ב-6.9 מיליארד דולר - אז נדמה היה שמדובר בסכום ענק. היום, לפי אותם מכפילים ועל בסיס ביצועיה בתוך אנבידיה, ניתן להעריך שוויה בין 70 ל-80 מיליארד דולר. מי שמחזיק כיום בואסט - ויש הסבורים שהיא על מסלול דומה - עשוי לחשוב שהסיפור הגדול עוד לפניו.