השוק
לקראת סבב נוסף מול איראן? המהמרים בפולימרקט מתכוננים
בפולימרקט, שוק ההימורים הגדול בעולם, מתמחרים בכסף אמיתי סיכוי גבוה שהפסקת האש מול איראן לא תשרוד עוד הרבה זמן, וסיכוי גבוה לא פחות שישראל תסגור את המרחב האווירי. בבנק ישראל כבר אמרו בפירוש מה יקרה לתוואי הריבית בתרחיש כזה
פולימרקט הוא שוק חיזוי מקוון שבו אנשים קונים ומוכרים חוזים על שאלות עתידיות: מי ינצח בבחירות, האם תפרוץ מלחמה, האם מדד מסוים יעבור רף כלשהו. כל חוזה נסחר במחיר שבין 0 ל-100 סנט, ואם התשובה מתבררת כ"כן" הוא נפדה בדולר מלא. המשמעות פשוטה: המחיר הוא בעצם ההסתברות שהשוק מייחס לאירוע. חוזה שנסחר ב-40 סנט משקף סיכוי של 40%.
היתרון של המנגנון הזה על פני סקרים או פרשנויות הוא שהמשתתפים שמים כסף אמיתי. הטעות עולה להם. לכן שוקי חיזוי נחשבים לעיתים קרובות למדד מהיר ומדויק יחסית להערכות בזמן אמת, אם כי הם רחוקים מלהיות מושלמים.
על רקע התגברות התקיפות האמריקאיות באיראן, בשוק שנפתח סביב השאלה "האם הפסקת האש בין ישראל לאיראן תחזיק מעמד", התמונה מתדרדרת ככל שמתרחקים בלוח השנה. עד סוף יולי הסיכוי שהיא תשרוד עומד על 60%, כלומר הסיכוי לחידשות הלחימה עד סוף החודש, בסך הכל שבוע ויום מהיום - עומד על כ-40%, לא מעט.
הסיכוי שהמלחמה תתחדש עד אמצע אוגוסט (15.8) עומד על כ-52%, ועד סוף אוגוסט הסיכוי כבר עולה ל-60%.
שוק נוסף, שמחזור ההימורים בו כבר קרוב ל-24 מיליון דולר, שואל מתי ישראל תסגור את המרחב האווירי שלה. סגירת השמיים היא סימן מובהק להיערכות לעימות. גם כאן העקומה מטפסת: 14% עד מחר (24.7) 28% עד סוף החודש, 39% עד אמצע אוגוסט ו-44% עד סוף אוגוסט.
הקשר לכלכלה הישראלית ישיר. בהחלטת הריבית האחרונה הוריד בנק ישראל את הריבית ל-3.5%, וחטיבת המחקר פרסמה תחזית שמגלמת עוד שתי הורדות עד לרמה של 3% ברבעון השני של 2027. אלא שהתחזית הזו נבנתה על שלוש הנחות עבודה מפורשות: שלא יתקיים סבב לחימה נוסף מול איראן, שעצימות הלחימה תפחת, ושמחירי האנרגיה יישארו נמוכים.
בבנק אמרו בפירוש שגם פקיעה של מזכר ההבנות בין ארה"ב לאיראן, בלי מלחמה, עלולה לפגוע בתוואי ההורדות. המזכר כבר פקע, והתקיפות האמריקאיות נמשכות. אם ישראל תיגרר לעימות, ההשפעות כבר ידועות: פרמיית סיכון עולה, השקל עשוי להיחלש, הנפט יתייקר, אינפלציה תטפס. במצב כזה לא רק שההורדות יירדו מהפרק, ייתכן שנראה העלאות.
לכך מתווסף הצד התקציבי. מערכת הביטחון דורשת תוספת של כ-25 מיליארד שקל, ובבנק ישראל העריכו שהרחבה כזו לבדה תוסיף בין 0.2% ל-0.5% לאינפלציה ותגדיל את הגירעון והחוב. סבב נוסף ככל הנראה ידרוש תוספות תקציביות נוספות.
עבור נוטלי המשכנתאות, כל הורדה של רבע אחוז שווה מאות שקלים בשנה. שתי הורדות שיורדות מהפרק, ובוודאי הורדה שהופכת להעלאה, הן הפרש של אלפי שקלים. עבור החוסכים בשוק ההון, סביבת ריבית עולה פוגעת בדרך כלל דווקא בסקטורים שרצו הכי חזק בגל האחרון, ובראשם הנדל"ן והאנרגיה.
עוד ב-
שוקי החיזוי הם ממש לא נבואה. הנזילות בחלק מהחוזים דלה, המחירים תנודתיים מאוד, והם משקפים הערכות של קהל שברובו לא יושב בישראל. מנגד, כשהמספרים האלה זזים בעשרות נקודות אחוז בתוך ימים, זו אינדיקציה שכדאי להכיר. במקרה הנוכחי הם מתמחרים בדיוק את התרחיש שבנק ישראל הגדיר כסיכון המרכזי לתחזית שלו.
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(0):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
