בעוד רוב הסקטורים בבורסה רשמו ביולי התאוששות נאה אחרי החודש האדום ביוני, הביטחוניות סיפקו חריגה בולטת. מדד ת"א ביטחוניות ננעל כמעט ללא שינוי, בירידה זניחה של 0.42%, וזאת בזמן שהשוק הרחב זינק.

ההסבר טמון בדיוק באותו מנגנון הפוך שמאפיין את הסקטור: מניות ביטחוניות ניזונות ממתיחות, ובחודש שעבר ברובו שררה רגיעה יחסית. הפסקת האש מול איראן החזיקה מעמד, ולמרות התחממות מסוימת לקראת סוף החודש, לא הייתה הסלמה משמעותית שתחזיר את המשקיעים לסקטור.

התוצאה היא תמונה מפוצלת שמלמדת הרבה. בראש הדירוג בלטה TSG עם זינוק של 14.48%, ואחריה ענקית הסקטור אלביט מערכות, שרשמה עלייה נאה של 8.93%. אך מכאן ומטה, התמונה אדומה: נקסט ויזן ירדה 1.29%, מנועי בית שמש איבדה 1.96%, אשות אשקלון צנחה 7.71%, ארית תעשיות ירדה 8.25%, ובתחתית, אימקו המשיכה ליפול בחדות עם ירידה נוספת של 15.31%.

בסקטורים כמו הבנקים, הביטוח והאנרגיה ראינו החודש תופעה ברורה של "חזרה לממוצע", שבה דווקא המניות שצנחו הכי חזק ביוני הובילו את ההתאוששות. בביטחוניות, הכלל הזה כמעט לא עבד.

נקסט ויז'ן, שהייתה המפסידה הגדולה של יוני עם צניחה של קרוב ל-20%, לא התאוששה ונשארה באדום. אימקו המשיכה לרדת. בעוד שהנפילות בבנקים היו בעיקר תגובת פאניקה זמנית שהתהפכה, הלחץ על הביטחוניות הוא מהותי יותר. הוא נובע מהחשש להאטה בקצב ההזמנות ככל שהאזור נרגע, ורגיעה של חודש נוסף רק מחזקת את החשש הזה במקום להפיגו.

וכאן נכנס ההבדל המהותי בין אלביט לשאר. אלביט מערכות לא תלויה בעיקר במתיחות המקומית. היא נהנית מפיזור גלובלי רחב, מצבר הזמנות ענק לשנים קדימה, וממגמת ההתחמשות המחודשת באירופה. לכן, גם בחודש של רגיעה מקומית, המשקיעים ממשיכים לתמחר עבורה צמיחה, בעוד החברות הקטנות והמקומיות יותר, שגורלן קשור ישירות לתקציב הביטחון הישראלי ולעצימות הלחימה, נותרות מאחור.

אמנם הייתה התחממות מסוימת בסוף החודש, אותם חיכוכים שאף תרמו לעליית מחירי הנפט, אך היא לא הגיעה לכדי הסלמה של ממש. עבור סקטור האנרגיה, גם מתיחות מתונה מספיקה כדי להזיז מחירים.

עבור הביטחוניות, לעומת זאת, נדרש הרבה יותר מכך: הזמנות בפועל, הגדלת תקציבי ביטחון וסבב לחימה ממשי כדי להצדיק את התמחור הגבוה שאפיין אותן בשנתיים האחרונות.

עוד ב-

דירוג מניות הנפט והגז ביולי: המניה שטסה ב-24% והטייקון שהרוויח

לכתבה המלאה

המניות הביטחוניות תפסו מקום מרכזי בתיקי ההשקעות ובחיסכון הפנסיוני בעקבות הראלי של המלחמה, ורבים התרגלו לראות בהן מנוע צמיחה בטוח. יולי מזכיר שהן תלויות במה שקורה בשטח, ושכיוון של רגיעה, טוב ככל שיהיה למדינה ולכלכלה, דווקא מכביד עליהן.