השוק

המשקיעים בורחים ממניות בישראל: זה מה שהם עושים במקום

התעשייה סיכמה חודש נוסף של גיוסים חיוביים, אך מתחת לפני השטח נמשך אותו סיפור מטריד: המשקיעים המוסדיים מושכים סכומי עתק מקרנות המניות הישראליות. בזמן שהמשקיע הקטן דווקא חוזר לשוק המקומי, הכסף הגדול הולך לכיוון ההפוך. אז מי צודק כאן, ולאן זורם הכסף שלכם?
הבורסה לניירות ערך בתל אביב (צילום shutterstock)
חודש יולי המשיך את הקו של החודשים האחרונים בתעשיית קרנות הנאמנות. לפי ניתוח של נאור כהן, מנהל קשרי יועצים במיטב בית השקעות, התעשייה גייסה בסך הכל כ-3.3 מיליארד שקל, כשהיקף הנכסים המנוהל עלה מ-826.6 מיליארד שקל לכ-831.7 מיליארד.
הגיוס הזה, בתוספת עליית ערך מתונה של כ-1.8 מיליארד שקל בשווקים, החזיר מעט מהצבע ללחיים אחרי הנפילה של יוני.
אבל כמו בחודשים הקודמים, הכותרת החיובית מסתירה מתח פנימי חזק. הגיבורות של החודש היו שוב הקרנות הכספיות, שסיכמו כקטגוריה המגייסת ביותר עם כ-3.8 מיליארד שקל, רובן הגדול בקרנות השקליות.
בסביבת הריבית הגבוהה יחסית הן ממשיכות להיות המקלט המועדף לכספים שממתינים בצד. גם התעשייה האקטיבית המסורתית המשיכה לגייס, אם כי בקצב מתון יותר של כ-2.3 מיליארד שקל, בהובלה מוכרת של קטגוריות אג"ח כללי ואג"ח מדינה.
הנתון הבולט ביותר של יולי חוזר על התופעה שאפיינה את יוני. מהקרנות המתמחות במניות ישראליות, אקטיביות ופסיביות יחד, יצא סכום עצום של כ-5.2 מיליארד שקל. עיקר המהלך התרחש בקרנות הסל, שם נפדו כ-5.1 מיליארד שקל מקרנות מניות ישראל בלבד. זהו הסימן המובהק ביותר לכך שגוף מוסדי גדול אחד או יותר ממשיך לצמצם פוזיציה בשוק המקומי בעקביות.
בעוד הכסף המוסדי הגדול בורח ממניות ישראליות דרך קרנות הסל, המשקיעים העצמאיים הקטנים דווקא זורמים פנימה. לפי נתוני חבר הבורסה פייר, שמרכז פעילות של לקוחות ריטייל, המשקיעים הקטנים חזרו ביולי להגדיל חשיפה למניות ישראליות אחרי הבהלה של יוני, אם כי בזהירות רבה. במילים אחרות, בזמן שהגופים הגדולים מוכרים, "הכסף הקטן" מנצל את הירידות מרמות השיא כדי לקנות בהדרגה.
בתוך התעשייה הפסיבית, התמונה מתחלקת לשניים. קרנות הסל פדו סכום גבוה של כ-4.25 מיליארד שקל, כאמור בעיקר בגלל מניות ישראל, בעוד שהקרנות המחקות דווקא גייסו כ-1.35 מיליארד. הכיוון החדש היה חו"ל: בקרנות המחקות ובסל כאחד, קטגוריית מניות חו"ל בלטה בגיוסים, כשהמשקיעים מגדילים חשיפה לשווקים הזרים.
מעניין לציין שהמהלך הזה קרה דווקא על רקע חודש חלש בשווקים הגלובליים. מדד הנאסד"ק צנח ביולי בכ-4.2%, וה-S&P 500 ירד ב-0.8%. בישראל, לעומת זאת, השוק התייצב אחרי הסערה: מדד ת"א 35 אף רשם עלייה קלה של 0.7%. זה מסביר בין היתר מדוע חלק מהמשקיעים הפרטיים בחרו לחזור דווקא לשוק המקומי, שנראה יציב יותר החודש.
הסיפור של יולי ממחיש עד כמה חשוב לא להיסחף אחרי כותרת אחת. גיוס נטו חיובי בתעשייה יכול להסתיר תנועות הפוכות וחזקות מתחת לפני השטח, כמו הבריחה המסיבית ממניות ישראל לצד הזרימה החזרה של המשקיעים הקטנים.
השיעור המרכזי כאן הוא שגם השחקנים הגדולים והמתוחכמים בשוק לא בהכרח יודעים לתזמן אותו. בזמן שמוסדי גדול מכר מניות ישראליות בהיקף אדיר, מי שהחזיק מעמד ולא נבהל בשיא הירידות של יוני נהנה מהתייצבות מהירה.
עבור החוסך הממוצע, ההתנהגות של הכספיות מספרת את הסיפור החשוב ביותר: כמות אדירה של כסף עדיין יושבת בצד וממתינה. השאלה הגדולה שתכריע את המגמה בחודשים הקרובים היא לאן, ומתי, אותו הון עצום יחליט לזוז.
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה