השוק

ה-AI עובר ממניות לחוב: למה מגייסים 200 מיליארד באג"ח?

ענקיות הטכנולוגיה פונות לשוק האג"ח כדי לממן את השקעות העתק בתשתיות הבינה המלאכותית, אך המשקיעים דורשים יותר מהבטחות לצמיחה. במקביל, האינפלציה, עלויות המימון והחשש מתמחור יתר מגבירים את התנודתיות בשווקים

עקבו אחרינו בגוגל

מערכת ice | 25/10/2026 15:28

מרוץ החימוש של מהפכת הבינה המלאכותית עובר משוק המניות לשוק האשראי. ענקיות הטכנולוגיה מגייסות מאות מיליארדי דולרים באמצעות הנפקות אג"ח כדי לממן את הקמת תשתיות המחשוב וחוות השרתים הנדרשות לפיתוח התחום. אלא שבמקביל להמשך ההשקעות, משתנה גם הגישה של המשקיעים: במקום להסתפק בהבטחות להתרחבות ולצמיחה עתידית, הם דורשים לראות כיצד ההוצאות העצומות יתורגמו להכנסות, לתזרים מזומנים ולהחזר השקעה.

לפי ויולטה טודורובה מחברת Leverage Shares, ענף הבינה המלאכותית עובר שינוי משמעותי במבנה המימון שלו. אם בעבר חברות הטכנולוגיה נשענו במידה רבה על שווי השוק שלהן ועל היכולת לגייס הון באמצעות מניות, כעת הן פונות בהיקפים הולכים וגדלים גם לשוק החוב.

חמש מובילות הענן - אמזון, אלפבית, מטא, מיקרוסופט ואורקל - הנפיקו בשנת 2025 אג"ח קונצרניות בארה"ב בהיקף של כ-121 מיליארד דולר. מדובר בזינוק לעומת ממוצע שנתי של כ-28 מיליארד דולר בלבד בשנים 2020–2024. המגמה נמשכה גם ב-2026: עד יולי גויסו כ-132 מיליארד דולר, ועד אמצע אוקטובר גייסו ארבע מהחברות יחד יותר מ-200 מיליארד דולר. היקפי הגיוס ממחישים את העלויות העצומות הכרוכות בהקמת תשתיות AI, שגם החברות העשירות ביותר נדרשות לממן באמצעות משקיעי האג"ח.

אלא שלא כל החברות בענף מציגות אותה רמת סיכון. טודורובה מבחינה בין שלוש קבוצות מרכזיות: ענקיות טכנולוגיה מבוססות בעלות מאזנים יציבים; חברות בדירוג השקעה גבולי, ובהן אורקל, הנמצאת בקצה התחתון של הדירוג; וחברות תשתית ממונפות, כמו CoreWeave. במקרה של הקבוצה האחרונה, עלויות ביטוח האשראי משקפות חששות בנוגע ליכולת לעמוד בהתחייבויות אם הביקוש לשירותי בינה מלאכותית ייחלש.

הסיכונים אינם מסתכמים בחובות המופיעים במאזנים. חברות עשויות לשאת גם בהתחייבויות ארוכות טווח בגין חוזי חכירה, רכישת קיבולת מחשוב ומימונים בשוק האשראי הפרטי. התחייבויות אלה עלולות להפוך לנטל אם ההכנסות מפעילות הבינה המלאכותית יצמחו בקצב נמוך מהצפוי. בנוסף, חשיפה לחברות בתחום עשויה להגיע גם למשקיעים במדדי אג"ח רחבים, שלא בהכרח התכוונו להשקיע באופן ממוקד בתשתיות AI.

ויולטה טודורובה (צילום LS)

עם זאת, הגידול בהנפקות אינו בהכרח חדשות רעות למשקיעים. היצע האג"ח הגדל עשוי לחייב גם חברות איכותיות להציע תשואות אטרקטיביות יותר, וליצור הזדמנויות למי שבוחנים בקפידה את איתנות החברות ואת יכולתן לעמוד בהתחייבויות.

לצד שוק האשראי, גם בשוק המניות מתחדדת הדרישה להוכיח שההשקעות בבינה מלאכותית מצדיקות את עצמן. פול מרינו מחברת Themes ETFs מצביע על שינוי בסנטימנט המשקיעים: אף שהביקוש לחומרה ולתשתיות AI נותר חזק, עצם הגידול בהוצאות ההון כבר אינו מספיק כדי לזכות את החברות בתגובת שוק חיובית. כעת נדרשת הוכחה שההשקעות מייצרות תזרים מזומנים חופשי.

מטא ממחישה את המתח הזה. החברה רשמה הכנסות רבעוניות של כ-64.6 מיליארד דולר, עלייה שנתית של 26%, אך במקביל העלתה את תחזית הוצאות ההון שלה לשנת 2026 לטווח של 135–145 מיליארד דולר. הטמעת כלי AI משפרת את מערך הפרסום ואת מערכות ההמלצות שלה, אך המשקיעים בוחנים כיצד ההשקעות הנרחבות ישפיעו על התזרים החופשי.

הביקוש לתשתיות נותר משמעותי, כפי שמשתקף גם בתוצאותיהן של חברות כמו Lam Research ובנתונים הקשורים ל-SpaceX. עם זאת, התנודתיות בשווקים מדגישה את הרגישות של המדדים לריכוז ההשקעות במניות הטכנולוגיה. הירידות החדות במניות השבבים ב-22 באוקטובר, לעומת העמידות היחסית של סקטורים אחרים, המחישו את הפערים בין התחומים ואת שינוי האופן שבו המשקיעים מתמחרים סיכונים לקראת פרסום דוחות ענקיות הענן.

במקביל, מרינו מתייחס גם לאפשרות של מיזוג בין טסלה ל-SpaceX, שתי החברות של אילון מאסק, הנבחנת בידי ועדות בלתי תלויות. למהלך עשוי להיות היגיון אסטרטגי, לנוכח החפיפה בין תחומי הפעילות של החברות, ובהם בינה מלאכותית, רובוטיקה, פיתוח שבבים ויכולות מחשוב.

עם זאת, הדרך לעסקה אפשרית רצופה מכשולים. בין היתר, יהיה צורך להתמודד עם שאלות של ממשל תאגידי, קביעת שווי הוגן, אישורי בעלי מניות, מניעת ניגודי עניינים, חשש מדילול מניות ובחינה רגולטורית. הדיונים סביב המהלך עשויים לעורר עניין במניות החברות, אך גם להגביר את התנודתיות בהן.

ההתפתחויות בענף הטכנולוגיה מתרחשות על רקע סביבה מאקרו-כלכלית מורכבת בארה"ב. לפי טודורובה, אינפלציה שנתית של 3.7% בספטמבר ומחירי אנרגיה גבוהים מקשים על הפדרל ריזרב להקל את המדיניות המוניטרית. שילוב של צמיחה איטית, אינפלציה עיקשת ועלויות מימון גבוהות עלול להוביל לתיקון משמעותי בשווקים גם ללא כניסה למיתון מלא, במיוחד בקרב חברות בעלות מינוף גבוה.

פול מרינו (צילום Themes ETF's )

סוף אוקטובר צפוי להציב את וול סטריט בפני שורה של אירועים כלכליים ותאגידיים מרכזיים. ב-28 באוקטובר צפויה להתקבל החלטת הריבית של הפדרל ריזרב, וב-29 באוקטובר צפויים להתפרסם נתוני הצמיחה לרבעון השלישי ומדד ה-PCE, מדד האינפלציה המועדף על הבנק המרכזי.

במקביל, המשקיעים יעקבו אחר הדוחות הכספיים של מיקרוסופט, אלפבית ואמזון, תוך בחינת היחס בין הוצאות ההון שלהן לבין היכולת להפוך את הביקוש לבינה מלאכותית להכנסות בפועל. גם דוחות ויזה, שעשויים לספק אינדיקציה למצב הצרכן, איליי לילי, הפועלת בין היתר בשוק התרופות לסוכרת ולהרזיה, וחברות האנרגיה יעמדו במוקד תשומת הלב.

עוד ב-

אסי עזר בתקרית לא נעימה: "הקפלניסט היחיד, ביבי מלך ישראל"

לכתבה המלאה

בסופו של דבר, האתגר המרכזי של ענקיות הטכנולוגיה אינו רק להמשיך ולהשקיע בתשתיות שיאפשרו את התפתחות הבינה המלאכותית, אלא להוכיח שההשקעות בהיקפים העצומים אכן משתלמות. ככל שהמימון נשען יותר על חוב, כך גוברת החשיבות של הכנסות יציבות, תזרים מזומנים ויכולת לעמוד בהתחייבויות. מבחינת המשקיעים, עידן ההתלהבות מהפוטנציאל של AI מפנה מקום לבחינה קפדנית יותר של המחיר ושל התשואה הצפויה.